Cantique des cantiques 2

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Je suis le narcisse de Saron, le lis des vallées. --	1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Comme le lis entre les chardons, telle ma bien-aimée entre les jeunes femmes. --	2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Comme le pommier parmi les arbres d'un verger, ainsi mon bien-aimé parmi les jeunes hommes. Ason ombre désirée je me suis assise, et son fruit est doux à mon palais.	3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 Il m'a menée au cellier, et la bannière qu'il dresse sur moi, c'est l'amour.	4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Soutenez-moi avec des gâteaux de raisin, ranimez-moi avec des pommes, car je suis maladed'amour.	5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 Son bras gauche est sous ma tête et sa droite m'étreint. --	6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Je vous en conjure, filles de Jérusalem, par les gazelles, par les biches des champs, n'éveillez pas,ne réveillez pas mon amour, avant l'heure de son bon plaisir.	7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 J'entends mon bien-aimé. Voici qu'il arrive, sautant sur les montagnes, bondissant sur les collines.	8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
9 Mon bien-aimé est semblable à une gazelle, à un jeune faon. Voilà qu'il se tient derrière notre mur.Il guette par la fenêtre, il épie par le treillis.	9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 Mon bien-aimé élève la voix, il me dit: "Lève-toi, ma bien-aimée, ma belle, viens.	10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 Car voilà l'hiver passé, c'en est fini des pluies, elles ont disparu.	11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 Sur notre terre les fleurs se montrent. La saison vient des gais refrains, le roucoulement de latourterelle se fait entendre sur notre terre.	12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 Le figuier forme ses premiers fruits et les vignes en fleur exhalent leur parfum. Lève-toi, mabien-aimée, ma belle, viens!	13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
14 Ma colombe, cachée au creux des rochers, en des retraites escarpées, montre-moi ton visage, fais-moi entendre ta voix; car ta voix est douce et charmant ton visage."	14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Attrapez-nous les renards, les petits renards ravageurs de vignes, car nos vignes sont en fleur.	15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 Mon bien-aimé est à moi, et moi à lui. Il paît son troupeau parmi les lis.	16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 Avant que souffle la brise du jour et que s'enfuient les ombres, reviens! Sois semblable, monbien-aimé, à une gazelle, à un jeune faon, sur les montagnes de Bétèr.	17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר