Mark 8

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 In those days again, when there was a great multitude, and had nothing to eat; calling his disciples together, he saith to them:	1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם
2 I have compassion on the multitude, for behold they have now been with me three days, and have nothing to eat.	2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל
3 And if I shall send them away fasting to their home, they will faint in the way; for some of them came from afar off.	3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק
4 And his disciples answered him: From whence can any one fill them here with bread in the wilderness?	4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם
5 And he asked them: How many loaves have ye? Who said: Seven.	5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע
6 And taking the seven loaves, giving thanks, he broke, and gave to his disciples for to set before them; and they set them before the people.	6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם
7 And they had a few little fishes; and he blessed them, and commanded them to be set before them.	7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה
8 And they did eat and were filled; and they took up that which was left of the fragments, seven baskets.	8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים
9 And they that had eaten were about four thousand; and he sent them away.	9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם
10 And immediately going up into a ship with his disciples, he came into the parts of Dalmanutha.	10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא
11 And the Pharisees came forth, and began to question with him, asking him a sign from heaven, tempting him.	11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו
12 And sighing deeply in spirit, he saith: Why doth this generation seek a sign? Amen, I say to you, a sign shall not be given to this generation.	12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה
13 And leaving them, he went up again into the ship, and passed to the other side of the water.	13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים
14 And they forgot to take bread; and they had but one loaf with them in the ship.	14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת
15 And he charged them, saying: Take heed and beware of the leaven of the Pharisees, and of the leaven of Herod.	15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס
16 And they reasoned among themselves, saying: Because we have no bread.	16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו
17 Which Jesus knowing, saith to them: Why do you reason, because you have no bread? do you not yet know nor understand? have you still your heart blinded?	17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם
18 Having eyes, see you not? and having ears, hear you not? neither do you remember.	18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו
19 When I broke the five loaves among five thousand, how many baskets full of fragments took you up? They say to him, Twelve.	19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר
20 When also the seven loaves among four thousand, how many baskets of fragments took you up? And they say to him, Seven.	20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה
21 And he said to them: How do you not yet understand?	21 ויאמר אליהם איך לא תבינו
22 And they came to Bethsaida; and they bring to him a blind man, and they besought him that he would touch him.	22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו
23 And taking the blind man by the hand, he led him out of the town; and spitting upon his eyes, laying his hands on him, he asked him if he saw any thing.	23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר
24 And looking up, he said: I see men as it were trees, walking.	24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה
25 After that again he laid his hands upon his eyes, and he began to see, and was restored, so that he saw all things clearly.	25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק
26 And he sent him into his house, saying: Go into thy house, and if thou enter into the town, tell nobody.	26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר
27 And Jesus went out, and his disciples, into the towns of Caesarea Philippi. And in the way, he asked his disciples, saying to them: Whom do men say that I am?	27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני
28 Who answered him, saying: John the Baptist; but some Elias, and others as one of the prophets.	28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים
29 Then he saith to them: But whom do you say that I am? Peter answering said to him: Thou art the Christ.	29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח
30 And he strictly charged them that they should not tell any man of him.	30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש
31 And he began to teach them, that the Son of man must suffer many things, and be rejected by the ancients and by the high priests, and the scribes, and be killed: and after three days rise again.	31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום
32 And he spoke the word openly. And Peter taking him, began to rebuke him.	32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו
33 Who turning about and seeing his disciples, threatened Peter, saying: Go behind me, Satan, because thou savorest not the things that are of God, but that are of men.	33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם
34 And calling the multitude together with his disciples, he said to them: If any man will follow me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.	34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי
35 For whosoever will save his life, shall lose it: and whosoever shall lose his life for my sake and the gospel, shall save it.	35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה
36 For what shall it profit a man, if he gain the whole world, and suffer the loss of his soul?	36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו
37 Or what shall a man give in exchange for his soul?	37 או מה יתן איש פדיון נפשו
38 For he that shall be ashamed of me, and of my words, in this adulterous and sinful generation: the Son of man also will be ashamed of him, when he shall come in the glory of his Father with the holy angels.	38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים
39 And he said to them: Amen I say to you, that there are some of them that stand here, who shall not taste death, till they see the kingdom of God coming in power.