Job 19

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Then Job answered , and said:	1 ויען איוב ויאמר
2 How long do you afflict my soul, and break me in pieces with words?	2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
3 Behold, these ten times you confound me, and are not ashamed to oppress me.	3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי
4 For if I have been ignorant, my ignorance shall be with me.	4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
5 But you have set yourselves up against me, and reprove me with my reproaches.	5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
6 At least now understand, that God hath not afflicted me with an equal judgment, and compassed me with his scourges.	6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
7 Behold I cry suffering violence, and no one will hear: I shall cry aloud, and there is none to judge.	7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
8 He hath hedged in my path round about, and I cannot pass, and in my way he hath set darkness.	8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
9 He hath stripped me of my glory, and hath taken the crown from my head.	9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
10 He hath destroyed me on every side, and I am lost, and he hath taken away my hope, as from a tree that is plucked up.	10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
11 His wrath is kindled against me, and he hath counted me as his enemy.	11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
12 His troops have come together, and have made themselves a way by me, and have besieged my tabernacle round about.	12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
13 He hath put my brethren far from me, and my acquaintance like strangers have departed from me.	13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני
14 My kinsmen have forsaken me, and they that knew me, have forgotten me.	14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני
15 They that dwelt in my house, and my maidservants have counted me a stranger, and I have been like an alien in their eyes.	15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
16 I called my servant, and he gave me no answer, I entreated him with my own mouth.	16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו
17 My wife hath abhorred my breath, and I entreated the children of my womb.	17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
18 Even fools despise me; and when I gone from them, they spoke against me.	18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי
19 They that were sometime my counsellors, have abhorred me: and he whom I love most is turned against me.	19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי
20 The flesh being consumed. My bone hath cleaved to my skin, and nothing but lips are left about my teeth.	20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
21 Have pity on me, have pity on me, at least you my friends, because the hand of the Lord hath touched me.	21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי
22 Why do you persecute me as God, and glut yourselves with my flesh?	22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו
23 Who will grant me that my words may be written? Who will grant me that they may be marked down in a book?	23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו
24 With an iron pen and in a plate of lead, or else be graven with an instrument in flint stone.	24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
25 For I know that my Redeemer liveth, and in the last day I shall rise out of the earth.	25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום
26 And I shall be clothed again with my skin, and in my flesh I will see my God.	26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
27 Whom I myself shall see, and my eyes shall behold, and not another: this my hope is laid up in my bosom.	27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי
28 Why then do you say now: Let us persecute him, and let us find occasion of word against him?	28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי
29 Flee then from the face of the sword, for the sword is the revenger of iniquities: and know ye that there is judgment.	29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין