Genesis 21

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And the Lord visited Sara, as he had promised: and fulfilled what he had spoken.	1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
2 And she conceived and bore a son in her old age, at the time that God had foretold her.	2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
3 And Abraham called the name of his son, whom Sara bore him, Isaac.	3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
4 And he circumcised him the eighth day, as God had commanded him,	4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
5 When he was a hundred years old: for at this age of his father was Isaac born.	5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
6 And Sara said: God hath made a laughter for me: whosoever shall hear of it will laugh with me.	6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
7 And again she said: Who would believe that Abraham should hear that Sara gave suck to a son, whom she bore to him in his old age.	7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו
8 And the child grew and was weaned: and Abraham made a great feast on the day of his weaning.	8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק
9 And when Sara had seen the son of Agar the Egyptian playing with Isaac her son, she said to Abraham:	9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
10 Cast out this bondwoman, and her son: for the son of the bondwoman shall not be heir with my son Isaac.	10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
11 Abraham took this grievously for his son.	11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
12 And God said to him: Let it not seem grievous to thee for the boy, and for thy bondwoman: in all that Sara hath said to thee, hearken to her voice: for in Isaac shall thy seed be called.	12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע
13 But I will make the son also of the bondwoman a great nation, because he is thy seed.	13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא
14 So Abraham rose up in the morning, and taking bread and a bottle of water, put it upon her shoulder, and delivered the boy, and sent her away. And she departed, and wandered in the wilderness of Bersabee.	14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
15 And when the water in the bottle was spent, she cast the boy under one of the trees that were there.	15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם
16 And she went her way, and sat over against him a great way off as far as a bow can carry, for she said: I will not see the boy die: and sitting over against, she lifted up her voice and wept.	16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך
17 And God heard the voice of the boy: and an angel of God called to Agar from heaven, saying: What art thou doing, Agar? fear not: for God hath heard the voice of the boy, from the place wherein he is.	17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם
18 Arise, take up the boy, and hold him by the hand: for I will make him a great nation.	18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו
19 And God opened her eyes: and she saw a well of water, and went and filled the bottle, and gave the boy to drink.	19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער
20 And God was with him: and he grew, and dwelt in the wilderness, and became a young man, an archer.	20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
21 And he dwelt in the wilderness of Pharan, and his mother took a wife for him out of the land of Egypt.	21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים
22 At the same time Abimelech, and Phicol the general of his army said to Abraham: God is with thee in all that thou dost.	22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
23 Swear therefore by God, that thou wilt not hurt me, nor my posterity, nor my stock: but according to the kindness that I have done to thee, thou shalt do to me, and to the land wherein thou hast lived a stranger.	23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה
24 And Abraham said: I will swear.	24 ויאמר אברהם אנכי אשבע
25 And he reproved Abimelech for a well of water, which his servants had taken away by force.	25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
26 And Abimelech answered: I knew not who did this thing: and thou didst not tell me, and I heard not of it till today.	26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום
27 And Abraham took sheep and oxen and gave them to Abimelech: and both of them made a league.	27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
28 And Abraham set apart seven ewe lambs of the flock.	28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן
29 And Abimelech said to him: What mean these seven ewe lambs which thou hast set apart?	29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה
30 But he said: Thou shalt take seven ewe lambs at my hand: that they may be a testimony for me, that I dug this well.	30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
31 Therefore that place was called Bersabee: because both of them did swear.	31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
32 And they made a league for the well of oath.	32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים
33 And Abimelech, and Phicol the general of his army arose and returned to the land of the Palestines. But Abraham planted a grove in Bersabee, and there called upon the name of the Lord God eternal.	33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם
34 And he was a sojourner in the land of the Palestines many days.	34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים