Vangelo secondo Giovanni 11

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 OR v’era un certo Lazaro, di Betania, del castello di Maria, e di Marta, sua sorella, il quale era infermo.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 Or Maria era quella che unse d’olio odorifero il Signore, ed asciugò i suoi piedi co’ suoi capelli; della quale il fratello Lazaro era infermo.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Le sorelle adunque mandarono a dire a Gesù: Signore, ecco, colui che tu ami è infermo.	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 E Gesù, udito ciò, disse: Questa infermità non è a morte, ma per la gloria di Dio, acciocchè il Figliuol di Dio sia glorificato per essa.	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Or Gesù amava Marta, e la sua sorella, e Lazaro.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 Come dunque egli ebbe inteso ch’egli era infermo, dimorò ancora nel luogo ove egli era due giorni.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Poi appresso disse a’ suoi discepoli: Andiam di nuovo in Giudea.	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 I discepoli gli dissero: Maestro, i Giudei pur ora cercavan di lapidarti, e tu vai di nuovo là?	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Gesù rispose: Non vi son eglino dodici ore del giorno? se alcuno cammina di giorno, non s’intoppa, perciocchè vede la luce di questo mondo.	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 Ma, se alcuno cammina di notte, s’intoppa, perciocchè egli non ha luce.	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 Egli disse queste cose; e poi appresso disse loro: Lazaro, nostro amico, dorme; ma io vo per isvegliarlo.	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 Laonde i suoi discepoli dissero: Signore, se egli dorme, sarà salvo.	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 Or Gesù avea detto della morte di esso; ma essi pensavano ch’egli avesse detto del dormir del sonno.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Allora adunque Gesù disse loro apertamente: Lazaro è morto.	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 E per voi, io mi rallegro che io non v’era, acciocchè crediate; ma andiamo a lui.	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 Laonde Toma, detto Didimo, disse a’ discepoli, suoi compagni: Andiamo ancor noi, acciocchè muoiamo con lui	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Gesù adunque, venuto, trovò che Lazaro era già da quattro giorni nel monumento.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 Or Betania era vicin di Gerusalemme intorno a quindici stadi.	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 E molti dei Giudei eran venuti a Marta, e Maria, per consolarle del lor fratello.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Marta adunque, come udì che Gesù veniva, gli andò incontro, ma Maria sedeva in casa.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 E Marta disse a Gesù: Signore, se tu fossi stato qui, il mio fratello non sarebbe morto.	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 Ma pure, io so ancora al presente che tutto ciò che tu chiederai a Dio, egli te lo darà.	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Gesù le disse: Il tuo fratello risusciterà.	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Marta gli disse: Io so ch’egli risusciterà nella risurrezione, nell’ultimo giorno.	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Gesù le disse: Io son la risurrezione e la vita; chiunque crede in me, benchè sia morto, viverà.	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 E chiunque vive, e crede in me, non morrà giammai in eterno. Credi tu questo?	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 Ella gli disse: Sì, Signore; io credo che tu sei il Cristo, il Figliuol di Dio, che avea da venire al mondo.	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 E, detto questo, se ne andò, e chiamò di nascosto Maria, sua sorella, dicendo: Il Maestro è qui, e ti chiama.	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 Essa, come ebbe ciò udito, si levò prestamente, e venne a lui.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 Or Gesù non era ancor giunto nel castello; ma era nel luogo ove Marta l’avea incontrato.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 Laonde i Giudei ch’eran con lei in casa, e la consolavano, veggendo che Maria s’era levata in fretta, ed era uscita fuori, la seguitarono, dicendo: Ella se ne va al monumento, per pianger quivi.	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Maria adunque, quando fu venuta là ove era Gesù, vedutolo, gli si gittò ai piedi, dicendogli: Signore, se tu fossi stato qui, il mio fratello non sarebbe morto	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Gesù adunque, come vide che ella, e i Giudei ch’eran venuti con lei, piangevano, fremè nello spirito, e si conturbò.	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 E disse: Ove l’avete voi posto? Essi gli dissero: Signore, vieni, e vedi.	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 E Gesù lagrimò.	35 ויבך ישוע
36 Laonde i Giudei dicevano: Ecco, come l’amava!	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 Ma alcuni di loro dissero: Non poteva costui, che aperse gli occhi al cieco, fare ancora che costui non morisse?	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Laonde Gesù, fremendo di nuovo in sè stesso, venne al monumento; or quello era una grotta, e v’era una pietra posta disopra.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 E Gesù disse: Togliete via la pietra. Ma Marta, la sorella del morto, disse: Signore, egli pute già; perciocchè egli è morto già da quattro giorni.	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Gesù le disse: Non t’ho io detto che, se tu credi, tu vedrai la gloria di Dio?	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 Essi adunque tolsero via la pietra dal luogo ove il morto giaceva. E Gesù, levati in alto gli occhi, disse: Padre, io ti ringrazio che tu mi hai esaudito.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 Or ben sapeva io che tu sempre mi esaudisci; ma io ho detto ciò per la moltitudine qui presente, acciocchè credano che tu mi hai mandato.	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 E detto questo, gridò con gran voce: Lazaro, vieni fuori.	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 E il morto uscì, avendo le mani e i piedi fasciati, e la faccia involta in uno sciugatoio. Gesù disse loro: Scioglietelo, e lasciatelo andare	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Laonde molti de’ Giudei che eran venuti a Maria, vedute tutte le cose che Gesù avea fatte, credettero in lui.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 MA alcuni di loro andarono a’ Farisei, e disser loro le cose che Gesù avea fatte.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 E perciò i principali sacerdoti, e i Farisei, raunarono il concistoro, e dicevano: Che facciamo? quest’uomo fa molti miracoli.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 Se noi lo lasciamo così, tutti crederanno in lui, e i Romani verranno, e distruggeranno e il nostro luogo, e la nostra nazione.	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 Ed un di loro, cioè Caiafa, ch’era sommo sacerdote di quell’anno, disse loro: Voi non avete alcun conoscimento;	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 e non considerate ch’egli ci giova che un uomo muoia per lo popolo, e che tutta la nazione non perisca.	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 Or egli non disse questo da sè stesso; ma, essendo sommo sacerdote di quell’anno, profetizzò che Gesù morrebbe per la nazione;	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 e non solo per quella nazione, ma ancora per raccogliere in uno i figliuoli di Dio dispersi.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 Da quel giorno adunque presero insieme consiglio d’ucciderlo.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Laonde Gesù non andava più apertamente attorno tra i Giudei; ma se ne andò di là nella contrada vicina del deserto, in una città detta Efraim, e quivi se ne stava co’ suoi discepoli.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 Or la pasqua de’ Giudei era vicina; e molti di quella contrada salirono in Gerusalemme, innanzi la pasqua, per purificarsi.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 Cercavano adunque Gesù; ed essendo nel tempio, dicevano gli uni agli altri: Che vi par egli? non verrà egli alla festa?	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
57 Or i principali sacerdoti, e i Farisei avean dato ordine che, se alcuno sapeva ove egli fosse, lo significasse, acciocchè lo pigliassero	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו