Première épître aux Thessaloniciens 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Vous savez, frères, que notre passage chez vous n’a pas été sans profit.	1 כי אתם אחי הנכם ידעים את מבואנו אליכם כי לא היה לריק
2 Nous venions juste d’être bien éprouvés et maltraités à Philippes, comme vous le savez, mais, comptant sur Dieu, nous avons pris le risque de vous annoncer l’Évangile de Dieu malgré une forte opposition.	2 אך אחרי אשר ענינו ולחרפות היינו בפילפי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם לכם את הבשורה בנפתולים רבים
3 Nous ne vous avons pas fait entendre la voix de l’erreur ou de l’impureté, et nous n’avons rien déguisé.	3 כי תוכחתנו איננה מתוך טעות וגם לא מתוך טמאה ולא ברמיה
4 Puisque c’est Dieu qui nous a examinés et retenus pour nous confier l’Évangile, nous le prêchons, non pour plaire aux hommes, mais à Dieu qui examine nos cœurs.	4 כי אם כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להפקיד בידנו את הבשורה כן נדבר ולא כחפצים להיות רצוים לבני אדם כי אם לאלהים הבחן לבותנו
5 Pas un moment nous ne vous avons flattés, comme vous le savez; et nous n’avons pas cherché l’argent - Dieu en est témoin -	5 כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד
6 ou les honneurs, que cela vienne de vous ou d’autres personnes.	6 גם לא בקשנו מן האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים אף כי היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח
7 Comme apôtres du Christ, nous aurions pu nous faire servir; mais nous nous sommes faits tout petits au milieu de vous, comme la maman qui joue avec son bébé.	7 אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מפנקת את בניה
8 Nous tenions tellement à vous que nous étions prêts à vous donner, non seulement l’Évangile de Dieu, mais notre propre vie. C’est que vous nous étiez vraiment chers.	8 ובחבבנו ככה אתכם חפצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נפשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו
9 Rappelez-vous, frères, nos fatigues et nos soucis. Tout en vous prêchant l’Évangile de Dieu, nous avons travaillé de nuit et de jour pour n’être à la charge d’aucun d’entre vous.	9 הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים
10 Vous êtes témoins, et Dieu aussi, que nous avons été vraiment saints, droits et sans reproche avec vous tous qui avez cru.	10 עדים אתם ועד האלהים כי בקדש ובצדק ובתמים היינו עמכם המאמינים
11 Vous savez comment nous avons suivi chacun de vous, comme un père ses enfants.	11 ואתם ידעתם כי כאב את בניו הזהרנו את כל אחד מכם ודברנו על לבו
12 Nous vous avons encouragés et instruits, et nous avons insisté pour que votre façon de vivre soit digne du Dieu qui vous a appelés à son Royaume et à sa Gloire.	12 ונעד בכם ללכת כראוי לפני האלהים הקורא אתכם למלכותו ולכבודו
13 Justement, nous rendons grâce à Dieu constamment parce que, après avoir entendu et reçu de nous la parole de Dieu, vous l’avez prise, non pour une parole humaine, mais pour ce qu’elle est vraiment: une parole de Dieu. Et elle est active parmi vous qui croyez.	13 בעבור זאת גם נודה תמיד לאלהים כי אתם בקבלכם מאתנו דבר שמועת האלהים לא קבלתם אותו כדבר בני אדם כי אם כמו שהוא באמת כדבר האלהים אשר הוא גם פעל בכם המאמינים
14 Dans le Christ, frères, vous avez suivi en tout les Églises de Dieu en Judée: vous avez été persécutés par vos frères de race, tout comme elles l’ont été par les Juifs.	14 כי אתם אחי הלכתם בעקבי קהלות האלהים אשר בארץ יהודה במשיח ישוע כי סבלתם גם אתם כאלה על ידי בני שבטכם כאשר סבלו גם המה על ידי היהודים
15 Ce sont eux qui ont tué Jésus et les prophètes, et maintenant ils nous poursuivent. Ils ne plaisent sûrement pas à Dieu, et ils se font les ennemis de tous les hommes,	15 אשר אף המיתו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל אדם
16 quand ils nous empêchent de prêcher aux païens pour qu’ils soient sauvés. Ils font tout pour mettre le comble à leurs péchés, mais à la fin, la Colère va se décharger sur eux.	16 המנעים אתנו מדבר אל הגוים כי יושעו למען אשר ימלאו את חטאתיהם בכל עת וישיגם החרון עד לכלה
17 Frères, comme nous nous trouvions privés de vous depuis un bon moment, de corps mais non de cœur, nous avions un grand désir de revoir vos visages et nous en cherchions le moyen.	17 ואנחנו אחי אחרי אשר שכלנו אתכם לזמן מעט בפנים ולא בלב השתדלנו ביותר לראות פניכם בתשוקה רבה
18 Nous avons voulu aller chez vous - pour moi, Paul, ç’a été plus d’une fois - mais Satan nous a mis des obstacles.	18 ועל כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו
19 Car, où sont nos espoirs et qui est notre joie sinon vous? Et qui sera notre couronne et notre orgueil en présence du Seigneur Jésus le jour où il nous visitera?	19 כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו
20 C’est vous qui êtes notre gloire et notre joie.	20 אמנם אתם כבודנו ושמחתנו