Actes des Apôtres 21

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 L’heure du départ est arrivée, et nous nous sommes arrachés à eux. Nous sommes allés droit sur Cos puis, le jour suivant, sur Rhodes, et de là, sur Patara.	1 ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה
2 Nous y avons trouvé un bateau en partance pour la Phénicie, nous y sommes montés et le bateau est parti.	2 שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר
3 Nous sommes arrivés en vue de Chypre, nous l’avons laissée sur la gauche et avons fait voile sur la Syrie. Nous avons débarqué à Tyr, car c’était là que le bateau devait décharger sa cargaison.	3 ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה
4 Nous avons pu retrouver les disciples et nous nous sommes arrêtés sept jours. Ils disaient bien à Paul, sous l’action de l’Esprit, de ne pas monter à Jérusalem,	4 ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים
5 mais quand nous nous sommes trouvés à la date du départ, nous sommes partis. Tous nous ont accompagnés avec leurs femmes et leurs enfants pour sortir de la ville. Sur la plage nous nous sommes mis à genoux et nous avons prié.	5 ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל
6 Après nous être embrassés, nous sommes montés à bord tandis qu’ils retournaient chez eux.	6 ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו
7 Nous avons achevé la traversée avec cette étape de Tyr à Ptolémaïs. Là nous avons salué les frères et sommes restés un jour chez eux.	7 ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד
8 Le lendemain nous partions et prenions la route de Césarée. Nous y avons été reçus dans la maison de Philippe l’Évangéliste, un des Sept;	8 וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו
9 il avait quatre filles vierges qui prophétisaient.	9 ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות
10 Nous étions là depuis quelques jours quand s’est présenté Agabus, un prophète qui arrivait de Judée.	10 ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס
11 Reçu chez nous, il a pris la ceinture de Paul avec laquelle il s’est attaché les mains et les pieds, et il a dit: "L’homme à qui appartient cette ceinture, les Juifs de Jérusalem vont le lier juste comme je viens de faire, et ils le remettront aux étrangers.”	11 ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים
12 En entendant cela, nous avons insisté auprès de lui, avec tous ceux de là-bas, pour qu’il ne monte pas à Jérusalem.	12 ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים
13 Mais Paul a déclaré: "En pleurant ainsi vous ne faites que me déchirer le cœur. Je vous dis que je suis prêt, pour le Nom du Seigneur Jésus, non seulement à me faire arrêter à Jérusalem, mais même à y mourir.”	13 ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון
14 Comme il était impossible de le convaincre, nous nous sommes tenus tranquilles, disant: "Que se fasse la volonté du Seigneur”.	14 ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה
15 Passés ces quelques jours, nous avons préparé les bagages et sommes repartis pour Jérusalem.	15 ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים
16 Des disciples de Césarée y sont montés avec nous et nous ont conduits chez Mnason, un disciple de la première heure, qui était de Chypre. Nous devions loger chez lui.	16 וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן
17 Nous arrivons donc à Jérusalem où nous sommes bien accueillis par les frères et sœurs.	17 ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה
18 Le lendemain Paul est allé rendre visite à Jacques: nous sommes allés avec lui.	18 וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים
19 Paul les a salués, puis il leur a raconté en détail tout ce que Dieu avait fait dans les contrées païennes grâce à son ministère.	19 וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו
20 Eux, bien sûr, ont rendu grâces à Dieu pour tout ce qu’ils entendaient, mais ensuite ils lui ont dit: "Tu peux voir, frère, que parmi les Juifs les croyants se comptent par dizaines de mille, et tous sont très attachés à la Loi.	20 וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה
21 Or ils ont entendu dire que tu invites les Juifs installés dans les contrées païennes à laisser de côté Moïse: tu leur dis de ne plus circoncire les enfants et de ne plus observer les pratiques.	21 והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה
22 Sûrement ils sauront que tu es là: que faire? “Il va falloir réunir une assemblée générale	22 ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת
23 et toi, tu vas faire comme nous te disons. Nous avons ici quatre hommes qui ont fait un vœu.	23 לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך
24 Tu vas les parrainer, tu te sanctifieras avec eux et tu paieras les frais quand ils se feront couper leur chevelure. Comme cela tous sauront qu’il n’y a rien de vrai dans ce qu’on rapporte sur ton compte, mais que toi aussi tu restes fidèle à la Loi.	24 הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה
25 “Pour ce qui est des croyants d’origine païenne, nous leur avons envoyé des directives, leur demandant de s’abstenir des viandes consacrées aux idoles, du sang et des viandes d’animaux non saignés, et des unions illégitimes.”	25 ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות
26 Voilà donc Paul qui parraine les hommes en question. Le lendemain il se sanctifie avec eux et il entre au Temple pour faire savoir la date où s’achèvera leur consécration temporaire et où on offrira pour eux le sacrifice.	26 ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם
27 La semaine était sur le point de se terminer. C’est alors que des Juifs d’Asie l’ont vu dans le Temple: ils ont ameuté la foule et ils ont mis la main sur lui.	27 ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם
28 Ils criaient: "Israélites, aidez-nous! Voici l’homme qui prêche partout contre le peuple, contre la Loi et contre le Lieu-Saint. Maintenant il est venu profaner le Lieu-Saint, il a fait entrer des Grecs dans l’enceinte du Temple.”	28 ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה
29 C’est qu’ils avaient prévu que Trophime, un Grec d’Ephèse, serait en ville avec lui, et ils croyaient que Paul l’avait introduit dans le Temple.	29 כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש
30 Du coup, toute la ville s’est agitée. Il y a eu un attroupement. Ceux qui tenaient Paul l’ont emmené vers la sortie et aussitôt on a fermé les portes.	30 ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות
31 Ils voulaient le tuer, mais déjà on avait fait dire au commandant du bataillon que tout Jérusalem était en émoi.	31 והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה
32 Lui, aussitôt, rassemble soldats et centurions, et il fonce sur la foule. Quand les gens voient arriver le commandant et la troupe, ils arrêtent de frapper Paul.	32 וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס
33 Le commandant s’approche, met la main sur Paul et ordonne de lui passer des chaînes. Puis il demande qui il est et ce qu’il a fait.	33 ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה
34 Mais dans la foule chacun crie n’importe quoi. Voyant qu’il ne peut rien tirer au clair dans un tel tumulte, le commandant ordonne d’emmener Paul à la forteresse.	34 ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד
35 Quand on arrive aux escaliers, les soldats sont obligés de porter Paul tant la foule est excitée:	35 ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם
36 tout le peuple est là qui suit en criant: "Faites-le disparaître!”	36 כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו
37 Au moment de passer la porte de la forteresse, Paul a dit au commandant: "Est-ce que je pourrais te demander quelque chose?” Il a répondu: "Tu parles grec?	37 וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית
38 Tu n’es donc pas l’Égyptien qui s’est révolté il y a quelques jours et qui est parti au désert avec 400 terroristes?”	38 האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים
39 Paul alors lui a dit: "Je suis Juif, mais je suis de Tarse en Cilicie, une ville assez connue. Permets-moi, s’il te plaît, de dire quelque chose à la foule.”	39 ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם
40 Avec l’autorisation du commandant, Paul s’est tenu sur les escaliers et il a fait signe de la main au peuple. On a eu un peu de silence et il a pris la parole en hébreu:	40 וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר