Évangile selon Luc 14

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Un jour de sabbat Jésus se rendit chez un personnage important des Pharisiens pour y prendre le repas; tous étaient là et l’observaient.	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 Or il y avait là devant lui un homme atteint d’hydropisie.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 Jésus pose alors la question aux maîtres de la Loi et aux Pharisiens: "Oui ou non, est-il permis de guérir un jour de sabbat?”	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 Ils gardent le silence. Jésus prend donc soin de l’infirme, le guérit et le renvoie.	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 Puis il leur dit: "Si votre fils ou votre bœuf tombe dans un puits un jour de sabbat, lequel d’entre vous ne l’en retirera pas aussitôt?”	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 Et à cela ils n’avaient rien à répondre.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 Jésus avait vu comment les invités cherchaient les premières places. Il dit à leur adresse:	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 "Lorsque quelqu’un t’invite à des noces, ne te précipite pas à la première place, car il a peut-être invité quelqu’un de plus important que toi.	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 Imagine que celui qui vous a invités tous les deux vienne te dire: ‘Cède-lui la place’. Tu devrais alors te glisser tout honteux à la dernière place.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 “Si l’on t’invite, va te mettre à la dernière place; lorsque celui qui t’a invité fera son tour, il te dira: ‘Mon ami, avance plus haut!’ Et ce sera un honneur pour toi devant tous les invités.	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 “Car celui qui s’élève sera abaissé, et celui qui s’abaisse sera élevé.”	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 Jésus dit encore à celui qui l’avait invité: "Lorsque tu prépares un déjeuner ou un dîner, n’invite pas tes amis, ni tes frères, ni tes proches, ni de riches voisins; ils t’inviteraient à leur tour et tu aurais là ta récompense.	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 “Mais quand tu organises un festin, invite les pauvres, les estropiés, les boiteux et les aveugles.	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 Heureux seras-tu s’ils n’ont pas les moyens de te le rendre, car on te le rendra lors de la résurrection des justes.”	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 En entendant parler Jésus, un des convives lui dit: "Heureux celui qui prendra part au banquet dans le Royaume de Dieu!”	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 Jésus lui répondit: "Un homme avait préparé un grand dîner, avec beaucoup d’invités.	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 Quand vint l’heure du dîner, il envoya son serviteur pour dire aux invités: ‘Venez, tout est prêt!’	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 Mais tous, comme un seul homme, commencèrent à s’excuser. Le premier lui fait dire: ‘J’ai acheté un champ, il faut absolument que j’aille le voir. Tu voudras bien m’excuser.’	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 Un autre dit: ‘J’ai acheté cinq paires de bœufs et je pars les essayer. Tu voudras bien m’excuser.’	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 Un autre encore dit: ‘Je viens de me marier, c’est pourquoi je ne viens pas.’	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 “Le serviteur revint et fit le rapport à son maître. Alors le maître de maison se mit en colère et dit à son serviteur: ‘Va tout de suite sur les places, parcours les rues de la ville; tu amèneras ici les pauvres, les estropiés, les aveugles et les boiteux.’	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 “Le serviteur revint lui dire: ‘Seigneur, on a fait ce que tu as commandé, mais il y a encore de la place.’	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 Le maître dit au serviteur: ‘Va voir aux sorties de la ville, du côté des baraquements, et oblige les gens à entrer pour que ma maison soit pleine.	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 Mais ces messieurs que j’avais invités, je vous dis que pas un d’eux ne goûtera de mon festin.’ ”	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 Comme une foule nombreuse faisait route avec Jésus, il se tourna vers eux pour leur dire:	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 "Si quelqu’un vient à moi sans se détacher de son père, de sa mère, de sa femme, ses enfants, ses frères, ses sœurs, et même de sa propre personne, il ne peut pas être mon disciple.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 Celui qui ne marche pas à ma suite en portant sa croix ne peut pas être mon disciple.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 “Si l’un d’entre vous pense à se bâtir une tour, ne va-t-il pas d’abord s’asseoir pour calculer la dépense et voir s’il ira jusqu’au bout?	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 Car s’il pose les fondations et n’est pas capable de terminer, tous ceux qui le verront se moqueront de lui:	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 ‘Il a commencé à bâtir et il n’a pas été capable de terminer!’	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 “Si un roi part en guerre contre un autre roi, ne va-t-il pas d’abord s’asseoir et voir s’il peut avec 10 000 hommes affronter l’autre qui en amène 20 000 contre lui.	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 Sinon, quand l’autre est encore loin, il envoie une ambassade pour parler de paix.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 “C’est pareil pour vous: si on ne renonce pas à tous ses biens, on ne peut être mon disciple.”	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 “Le sel est bon; mais si le sel perd son mordant, comment va-t-on le lui redonner?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 Il n’est plus bon, ni pour la terre, ni pour le fumier, il faut le jeter dehors! Qui a des oreilles pour entendre, qu’il entende!”	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע