Livre de Daniel 8

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 En la troisième année du règne de Balthazar, moi Daniel, j’ai reçu une nouvelle vision à la suite des précédentes.	1 בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה
2 Durant cette vision j’ai vu la citadelle de Suze, dans la province d’Élam; dans cette vision je me trouvais près de la rivière d’Oulaï, et de là je regardais.	2 ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי
3 Comme je levais les yeux, je vis un bélier avec deux cornes qui se tenait devant le torrent. Les deux cornes étaient grandes, mais l’une dépassait l’autre, et la plus grande fut celle qui se dressa la dernière.	3 ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה
4 Je vis le bélier donner des coups de corne vers l’ouest, vers le nord et vers le sud; aucune bête ne pouvait lui résister, rien ne pouvait lui échapper. Il faisait ce qui lui plaisait et devint puissant.	4 ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל
5 Comme je cherchais à comprendre, j’aperçus un bouc qui venait de l’occident après avoir parcouru toute la terre, mais sans toucher le sol; ce bouc avait une corne énorme entre les yeux.	5 ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו
6 Il s’approcha du bélier à deux cornes que j’avais vu sur le rivage et s’élança vers lui de toutes ses forces.	6 ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו
7 Je le vis se jeter sur le bélier: il le frappa furieusement et lui brisa les deux cornes sans que le bélier puisse lui résister. Il le jeta par terre, le piétina et nul ne put délivrer le bélier de sa main.	7 וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו
8 Le bouc devint très puissant mais, au comble de sa puissance, la grande corne se brisa et quatre cornes poussèrent à sa place, tournées vers les quatre vents du ciel.	8 וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים
9 De l’une d’elles sortit une corne plus petite, mais qui s’étendit beaucoup en direction du sud, de l’est, et vers la terre de Beauté.	9 ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי
10 Elle grandit au point d’atteindre l’armée des cieux, elle en fit tomber à terre une partie ainsi que des étoiles qu’elle piétina.	10 ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם
11 Elle se dressa même contre le chef de cette armée: elle lui enleva le sacrifice perpétuel et renversa les fondations de son sanctuaire	11 ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו
12 en même temps que son armée. Au lieu même où l’on présentait le sacrifice, elle dressa l’Abomination, piétina la vérité et réussit dans toutes ses entreprises.	12 וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה
13 J’entendis alors un saint qui parlait et un autre saint lui posa cette question: “Jusqu’à quand ce qu’annonce cette vision: le sacrifice perpétuel enlevé, l’Abomination dressée et le lieu saint et l’armée piétinés?”	13 ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס
14 Il lui répondit: “Jusqu’à 2 300 soirs et matins; alors le lieu saint sera rétabli selon le droit.”	14 ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש
15 Or pendant que moi, Daniel, je regardais la vision et cherchais à comprendre, je crus voir un homme devant moi	15 ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר
16 et j’entendis une voix sur les bords de l’Oulaï qui lui criait: “Gabriel, fais-lui comprendre la vision.”	16 ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה
17 Il se dirigea donc vers l’endroit où je me tenais, mais à son approche je fus effrayé et je tombai la face contre terre. Il me dit: “Fils d’homme, comprends que cette vision concerne le temps de la fin.”	17 ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון
18 Pendant que j’étais prosterné à terre et qu’il me parlait, je perdis connaissance; il me toucha et me releva.	18 ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי
19 Puis il me dit: “Maintenant je vais te faire connaître ce qui arrivera à la fin du temps de la colère, car la fin est décidée.	19 ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ
20 Le bélier que tu as vu avec ses deux cornes, ce sont les rois des Mèdes et des Perses.	20 האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס
21 Le bouc velu est le roi de Yavan, la grande corne entre ses yeux est leur premier roi.	21 והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון
22 La corne brisée et les quatre cornes qui ont poussé à sa place, ce sont quatre royaumes sortis de cette nation, mais qui n’atteindront pas sa puissance.	22 והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו
23 Au terme de leur règne, lorsque les péchés seront arrivés à leur comble, on verra se lever un roi au visage fier qui aimera les difficultés.	23 ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות
24 Sa puissance ne cessera de grandir; il entreprendra des choses incroyables et il réussira dans ses entreprises. Il détruira les puissants et le peuple des saints.	24 ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים
25 Grâce à son astuce ses stratagèmes réussiront; il se gonflera d’orgueil et détruira bien des gens par surprise. Il se dressera contre le Roi des rois, mais sans qu’intervienne la main de l’homme, il sera brisé.	25 ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר
26 La vision des soirs et des matins, celle que tu viens d’avoir, est absolument sûre, mais garde-la pour toi car elle concerne un avenir lointain.”	26 ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים
27 Moi, Daniel, je m’évanouis; je fus malade plusieurs jours, puis je me levai pour m’occuper des affaires du roi. Mais je restais bouleversé par cette vision que je ne comprenais pas.	27 ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין