Livre de Jérémie 15

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Alors Yahvé m’a dit: Même si Moïse et Samuel étaient devant moi pour me supplier, je n’aurais pas pitié de ce peuple. Chasse-les de devant moi et qu’ils partent!	1 ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו
2 S’ils te disent: “Où irons-nous?” Tu leur diras cette parole de Yahvé: “Que celui qui est pour la mort aille à la mort! S’il est pour l’épée, qu’il aille à l’épée! S’il est pour la famine, qu’il aille à la famine! S’il est pour la captivité, qu’il aille à la captivité!	2 והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי
3 Je les soumettrai à quatre tyrans - parole de Yahvé: le glaive pour tuer, les chiens pour déchirer, les oiseaux des cieux et les bêtes de la terre pour dévorer et exterminer.	3 ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית
4 (Je ferai d’eux un objet d’horreur pour tous les royaumes de la terre, à cause de tout ce que Manassé fils d’Ézékias, roi de Juda, a fait dans Jérusalem.)	4 ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם
5 Qui donc aura pitié de toi, Jérusalem? Qui se lamentera sur toi? Qui fera un détour pour s’informer de ta santé?	5 כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך
6 Tu m’a repoussé - parole de Yahvé - tu t’es éloignée de moi, c’est pourquoi je vais étendre la main pour te détruire, car je suis fatigué de pardonner.	6 את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם
7 Je les ai passés au tamis aux portes du pays, j’ai laissé mon peuple sans enfants pour qu’il disparaisse, mais ils ne sont pas revenus de leur mauvaise conduite.	7 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו
8 J’ai fait que les veuves soient plus nombreuses que le sable du bord de mer; en plein midi j’ai fait venir le désastre sur la mère et sur ses fils, j’ai fait tomber sur eux terreur et épouvante.	8 עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות
9 Celle qui avait sept fils se lamente et défaille, car son soleil s’est couché avant la fin du jour; elle reste désemparée, affolée. Même les survivants, je les livrerai à l’épée de leurs ennemis - parole de Yahvé.	9 אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה
10 15:12 Brisera-t-on le fer et le bronze qui viennent du nord?	10 אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני
11 15:13 Voici que je livre au pillage ta richesse et tes trésors, pour tous les péchés qui ont été commis dans ton pays.	11 אמר יהוה אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב
12 15:14 Je ferai de toi l’esclave de tes ennemis dans un pays que tu ne connais pas, car ma colère s’est changée en un feu, et nul ne l’éteindra.	12 הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת
13 15:10 Malheur à moi, ô ma mère, pourquoi m’as-tu mis au monde! Je divise tout ce pays et sème les querelles. Je n’ai pas prêté, on ne m’a pas prêté, mais tous me maudissent.	13 חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך
14 15:11 Dis-moi, Yahvé, ne t’ai-je pas bien servi? N’étais-je pas là à te supplier au temps du malheur et de l’invasion?	14 והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד
15 Tu le sais, Yahvé. Souviens-toi de moi, montre-toi et venge-moi de ceux qui me persécutent. Ne retiens pas davantage ta colère, ou ils auront raison de moi; c’est pour toi que je souffre tant d’humiliations!	15 אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה
16 Lorsque m’arrivaient tes paroles, je les dévorais; tes paroles étaient mon plaisir et la joie de mon cœur, car alors ton Nom reposait sur moi, Yahvé, Dieu Sabaot.	16 נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות
17 Je ne m’asseyais pas dans le cercle des moqueurs pour m’y divertir. Lorsque ta main pesait sur moi, je me tenais à l’écart et tu me remplissais de ta colère.	17 לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני
18 Pourquoi donc ma douleur est-elle continuelle, et ma blessure rebelle à toute guérison? M’as-tu trompé, toi, ma source, et me laisses-tu soudain sans eau?	18 למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו
19 Alors Yahvé m’a dit: Si tu reviens, je te reprendrai à mon service; dégage le métal précieux de ses scories, si tu veux être ma bouche. Ils reviendront vers toi, mais tu ne reviendras pas à eux.	19 לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם
20 Je ferai de toi un rempart de bronze face à ce peuple; ils te feront la guerre, mais ils ne l’emporteront pas, car je suis avec toi pour te sauver et te délivrer - parole de Yahvé.	20 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה
21 Je te délivrerai de la main des méchants, je te reprendrai aux violents.	21 והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים