Livre d'Isaïe 16

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 16:2 Comme des oiseaux errants, qu’on a chassés du nid les filles de Moab s’arrêtent aux gués de l’Arnon.	1 שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון
2 16:1De Séla, proche du désert, on envoie les agneaux au mont de la fille de Sion: ne sont-ils pas seigneurs du pays?	2 והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון
3 On leur fait dire: Tenez un conseil, prenez une décision: que même en plein midi ton ombre vaille celle de la nuit, cache les exilés, ne trahis pas les fugitifs.	3 הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי
4 Que les exilés de Moab puissent se réfugier chez toi, sois leur asile face au pillard, le temps que disparaisse l’oppresseur que la destruction prenne fin et que celui qui piétine abandonne le pays,	4 יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ
5 (Oui, le trône sera rétabli, stable grâce à l’esprit de bonté. Un chef aimant le droit, passionné de justice, siégera sur ce trône en toute loyauté dans la tente de David.)	5 והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק
6 Nous en savons assez sur l’orgueil de Moab, du très orgueilleux Moab, sur ses prétentions, son insolence, sa fierté et ses bavardages qui ne mènent à rien.	6 שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו
7 Laissons Moab se lamenter sur Moab, laissons le pays à ses pleurs. Abattus, vous gémissez, vous regrettez vos gâteaux de raisins de Kir-Ha-Résset.	7 לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים
8 Les vignobles de Heshbon se flétrissent, les rois des nations ont saccagé les beaux raisins des vignes de Sibma. Elles s’étendaient jadis jusqu’à Yazer, elles s’avançaient jusqu’au désert, leurs rejetons s’allongeaient au-delà de la mer.	8 כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים
9 C’est pourquoi je prends part au deuil de Yazer, pour ses vignes de Sibma. Je verse sur vous mes larmes, Heshbon, Éléalé. Car on n’entend plus le chant du paysan ni sur ta récolte, ni sur ta moisson.	9 על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל
10 La joie et la fête ont disparu de tes vergers: plus un chant, plus une clameur dans tes vignes! Nul déjà ne foule le raisin dans tes cuves, c’est fini de leurs cris joyeux.	10 ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי
11 Voilà pourquoi, pensant à Moab, je sens mes intérieurs vibrer comme une harpe et mon cœur en moi frémit pour Kir-Hérès.	11 על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש
12 Moab peut venir et s’agiter sur le haut-lieu, entrer dans son temple pour prier, cela ne changera rien.	12 והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל
13 C’est là la parole que Yahvé prononça jadis au sujet de Moab.	13 זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז
14 Et maintenant Yahvé dit ceci: Encore trois années comptées comme celles d’un salarié, et toute la gloire de Moab, de ce peuple nombreux, sera par terre; ce qui en restera sera peu de chose et de peu de valeur.	14 ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר