Deuxième livre des Rois 5

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Naaman était le général de l’armée du roi d’Aram. C’était un homme très estimé de son maître; il était son favori car c’est par lui que Yahvé avait donné la victoire aux Araméens. Mais cet homme de valeur était lépreux.	1 ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע
2 Or, au cours d’une sortie, les Araméens avaient ramené du pays d’Israël une adolescente qui entra au service de la femme de Naaman.	2 וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן
3 Elle dit à sa maîtresse: “Ah! Si mon maître allait trouver le prophète qui est à Samarie, il le délivrerait de sa lèpre.”	3 ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו
4 Naaman informa son maître, il lui dit: “Voici ce qu’a dit cette jeune fille qui vient du pays d’Israël.”	4 ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל
5 Le roi d’Aram lui dit: “Va, pars! Je vais te donner une lettre pour le roi d’Israël.” Il se mit donc en route, prit avec lui 10 talents d’argent, 6 000 pièces d’or et 10 habits de rechange.	5 ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים
6 Il fit remettre au roi d’Israël la lettre dans laquelle il était écrit: “Avec cette lettre, je t’envoie mon serviteur Naaman pour que tu le délivres de sa lèpre.”	6 ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו
7 À la lecture de la lettre, le roi d’Israël déchira ses habits et dit: “Suis-je donc comme Dieu pour faire mourir ou revivre? Celui-là me fait demander d’enlever à quelqu’un sa lèpre! Regardez et dites-moi si ce n’est pas simplement pour me chercher querelle.”	7 ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי
8 Élisée, l’homme de Dieu, apprit que le roi d’Israël avait déchiré ses vêtements; il envoya dire au roi: “Pourquoi as-tu déchiré tes vêtements? Qu’il vienne vers moi et il saura qu’il y a un prophète en Israël!”	8 ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל
9 Naaman vint donc avec ses chevaux et son char et se tint à la porte de la maison d’Élisée.	9 ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע
10 Élisée lui fit dire par un messager: “Va te baigner sept fois dans le Jourdain, ta chair redeviendra comme auparavant et tu seras guéri.”	10 וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר
11 Naaman se mit en colère et s’en alla; il disait: “Je pensais qu’il allait sortir en personne, qu’il invoquerait le nom de Yahvé son Dieu, qu’il frotterait de sa main l’endroit malade et me délivrerait de la lèpre.	11 ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע
12 Les fleuves de Damas, l’Abana et le Parpar, ne sont-ils pas meilleurs que toutes les eaux d’Israël? Il me suffirait donc de m’y laver pour guérir!” Très en colère il fit demi-tour pour s’en aller.	12 הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה
13 Alors ses serviteurs s’approchèrent et lui dirent: “Mon père, si le prophète t’avait demandé quelque chose de difficile, tu l’aurais fait? Pourquoi ne le fais-tu pas quand il te dit seulement: Lave-toi et tu seras guéri!”	13 ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר
14 Il descendit donc et se plongea dans le Jourdain: sept fois, comme l’avait dit l’homme de Dieu. Et puis sa chair redevint comme la chair d’un petit enfant: il était guéri!	14 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר
15 Alors il retourna chez l’homme de Dieu avec tous ses compagnons, il entra et se présenta devant lui: “Maintenant, dit-il, je sais qu’il n’y pas de Dieu sur toute la terre, sauf en Israël. Accepte donc ce présent de la part de ton serviteur.”	15 וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך
16 Élisée lui répondit: “Par la vie de Yahvé que je sers, je n’accepterai rien.” L’autre insista pour qu’il accepte, mais il refusa.	16 ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן
17 Alors Naaman lui dit: “Bien! Mais j’aimerais au moins qu’on donne à ton serviteur de la terre, de quoi charger une paire de mulets, car désormais ton serviteur n’offrira plus de sacrifices ni d’holocaustes à d’autres dieux qu’à Yahvé.	17 ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם ליהוה
18 Cependant, que Yahvé pardonne ceci à ton serviteur: Lorsque mon maître entre dans le temple de Rimmon pour s’y prosterner, il s’appuie sur mon bras et je me prosterne avec lui dans le temple de Rimmon. Que Yahvé daigne donc pardonner cela à ton serviteur.”	18 לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה
19 Élisée lui dit: “Va en paix!” Il était déjà assez loin,	19 ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ
20 lorsque Guéhazi, le serviteur d’Élisée, se dit en lui même: “Mon maître a été trop discret envers cet Araméen. Penser qu’il n’a rien accepté de ce que Naaman avait apporté! Par la vie de Yahvé, si je peux le rattraper, j’en tirerai quelque chose.”	20 ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה
21 Guéhazi se mit donc à la poursuite de Naaman, et Naaman l’aperçut qui courait derrière lui. Il sauta de son char et lui dit: “Tout va-t-il bien?”	21 וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום
22 Guéhazi répondit: “Tout va bien, mais mon maître m’a envoyé pour te dire: À l’instant, deux jeunes gens de la montagne d’Éphraïm, des frères prophètes, viennent d’arriver chez moi. Pourrais-tu me donner pour eux un talent d’argent et deux habits de rechange.”	22 ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים
23 Naaman insista: “Accepte donc deux talents.” Il le força d’accepter et serra deux talents d’argent dans deux sacs avec les deux habits de rechange, puis il les confia à deux de ses serviteurs pour qu’ils les portent devant Guéhazi.	23 ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו
24 Lorsque Guéhazi arriva à l’Ophel, il prit le tout de leurs mains et le déposa dans la maison; il renvoya les hommes, et ceux-ci partirent.	24 ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו
25 Quant à lui, il rentra et se présenta devant son maître. Élisée lui dit: “D’où viens-tu, Guéhazi?” Il dit: “Ton serviteur est allé par-ci, par-là.”	25 והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה
26 Élisée lui dit: “Mon esprit n’était-il pas avec toi lorsque cet homme a sauté de son char pour venir à ta rencontre? Te voilà donc avec l’argent, avec des vêtements, des oliviers, des vignes, des brebis, des bœufs, des serviteurs et des servantes!	26 ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות
27 Et te voilà aussi avec la lèpre de Naaman: elle sera sur toi et sur ta famille pour toujours!” Et Guéhazi s’éloigna de lui avec une lèpre blanche comme la neige.	27 וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג