Livre de la Genèse 32

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Laban se leva de bon matin, il embrassa ses fils et ses filles, les bénit et s’en retourna. C’est ainsi que Laban retourna chez lui.	1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
2 Jacob continua son chemin et les anges de Dieu le rencontrèrent.	2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים
3 Lorsqu’il les vit, Jacob s’écria: “C’est un camp de Dieu!” C’est pourquoi il donna à cet endroit le nom de Double Camp.	3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום
4 Jacob envoya des messagers devant lui vers son frère Ésaü, à Séïr dans la campagne d’Édom.	4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה
5 Il leur donna cet ordre: “Vous parlerez ainsi à mon seigneur Ésaü: Voici ce que ton serviteur Jacob te fait dire: J’ai séjourné chez Laban et je m’y suis attardé jusqu’à maintenant.	5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך
6 J’y ai acquis des bœufs et des ânes, du petit bétail, des serviteurs et des servantes. J’ai donc envoyé mes gens pour te l’annoncer et trouver ainsi grâce à tes yeux.”	6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו
7 Les messagers revinrent vers Jacob en disant: “Nous avons rejoint ton frère Ésaü; il marche à ta rencontre avec 400 hommes.”	7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות
8 Jacob eut alors très peur et il fut saisi d’angoisse. Il partagea en deux camps les gens qui étaient avec lui, ainsi que le petit et le gros bétail; il fit de même pour les chameaux.	8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה
9 Car il se disait: “Si Ésaü rejoint un camp et l’attaque, l’autre pourra s’échapper.”	9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך
10 Jacob dit alors: “Dieu de mon père Abraham et Dieu de mon père Isaac, ô Yahvé, toi qui m’as dit: Retourne dans ton pays et dans ta patrie et je te ferai du bien,	10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות
11 je suis trop peu de chose pour mériter toutes tes faveurs et toute la fidélité que tu as montrées à ton serviteur. Je n’avais en effet que ce bâton lorsque j’ai traversé ce Jourdain, et maintenant, j’ai de quoi former deux camps.	11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים
12 Délivre-moi de la main de mon frère, de la main d’Ésaü, car j’ai peur qu’il ne vienne et nous frappe, la mère avec les enfants.	12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב
13 Or c’est toi qui m’as dit: Je te ferai du bien et je rendrai ta descendance comme le sable de la mer: le nombre en sera tel qu’on ne pourra le compter.”	13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו
14 Et Jacob passa la nuit en cet endroit. Jacob prit sur ses biens de quoi faire un cadeau à son frère Ésaü:	14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים
15 200 chèvres et 20 boucs, 200 brebis et 20 béliers,	15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה
16 30 chamelles qui allaitaient, avec leurs petits, 40 vaches et 10 taureaux, 20 ânesses et 10 ânons.	16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
17 Il confia chaque troupeau séparément à l’un de ses serviteurs, puis il leur dit: “Passez devant moi et laissez un espace après chaque troupeau.”	17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
18 Au premier il donna cet ordre: “Quand mon frère Ésaü te rencontrera, il te posera la question: À qui appartiens-tu et où vas-tu? À qui appartient ce que tu as là?	18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו
19 Alors tu répondras: Tout appartient à ton serviteur Jacob. C’est un cadeau qu’il envoie à mon seigneur Ésaü, lui-même arrive derrière nous.”	19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו
20 Il donna également ses instructions au deuxième, puis au troisième, bref, à tous ceux qui accompagnaient les troupeaux. Il leur disait: “Voilà comment vous parlerez à Ésaü quand vous le rencontrerez,	20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני
21 vous lui direz: Ton serviteur Jacob arrive tout de suite derrière nous.” Il pensait en effet: “Le cadeau que j’envoie devant moi l’apaisera et je pourrai alors le regarder en face. Peut-être me fera-t-il bon accueil.”	21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה
22 Il envoya donc le cadeau en avant de lui. Quant à lui, il passa cette nuit-là dans le camp.	22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק
23 Durant la nuit il alla prendre ses deux femmes et ses deux servantes ainsi que les onze enfants pour passer le gué du Yabok.	23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו
24 Après les avoir pris et leur avoir fait passer le torrent, il fit passer tout ce qu’il avait.	24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
25 Et Jacob resta seul. Quelqu’un lutta avec lui jusqu’au lever du jour.	25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו
26 Voyant qu’il ne pouvait dominer Jacob, il le toucha à l’articulation de la hanche, et la hanche de Jacob se démit tandis qu’il luttait avec lui.	26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני
27 L’autre lui dit: “Laisse-moi partir, car le jour se lève.” Mais Jacob répondit: “Je ne te laisserai pas partir avant que tu ne m’aies donné la bénédiction.”	27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב
28 L’autre lui dit: “Quel est ton nom?” Il répondit: “Jacob.”	28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל
29 L’autre lui dit: “On ne t’appellera plus Jacob, mais Israël, car tu as lutté avec Dieu comme avec les hommes, et tu as eu le dessus.”	29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם
30 Jacob l’interrogea et lui dit: “Révèle-moi ton nom.” Il répondit: “Pourquoi demandes-tu mon nom?” Mais là, il le bénit.	30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי
31 Jacob donna à ce lieu le nom de Pénuel car, dit-il: “J’ai vu Dieu face à face et j’ai eu la vie sauve.”	31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו
32 Le soleil était déjà haut quand il passa Pénuel, et lui allait, boitant de la hanche.	32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה
33 C’est pourquoi les fils d’Israël ne mangent pas jusqu’à ce jour le nerf sciatique qui est à l’articulation de la hanche, car c’est à l’articulation de la hanche que Jacob fut touché, au nerf sciatique.