Livre de la Genèse 21

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Yahvé visita Sara comme il l’avait dit et il accomplit envers elle sa promesse.	1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
2 Sara conçut, elle donna un fils à Abraham en sa vieillesse, au temps marqué par Dieu.	2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
3 Abraham donna le nom d’Isaac à ce fils qui lui était né de Sara.	3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
4 Lorsque son fils Isaac fut âgé de huit jours, Abraham le circoncit selon l’ordre de Dieu.	4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
5 À la naissance de son fils Isaac, Abraham avait déjà 100 ans.	5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
6 Sara dit alors: “Dieu m’a bien donné l’occasion de rire, et ceux qui l’apprendront riront aussi à mon sujet.”	6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
7 Elle ajouta: “Qui aurait dit à Abraham: Sara allaitera des fils? Et pourtant je lui ai donné un fils dans sa vieillesse.”	7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו
8 L’enfant grandit et fut sevré. Abraham fit un grand festin le jour où Isaac fut sevré.	8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק
9 À cette occasion Sara vit comment le fils de l’Égyptienne Agar, le fils qu’elle avait donné à Abraham, s’amusait de son fils Isaac.	9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
10 Elle dit à Abraham: “Chasse-moi cette servante et son fils; le fils de cette servante ne doit pas hériter avec le mien, avec Isaac.”	10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
11 Cela déplut beaucoup à Abraham, parce que c’était son garçon.	11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
12 Mais Dieu dit à Abraham: “Ne te tourmente pas au sujet de ton garçon et de ta servante. Fais donc tout ce que Sara te demande, car c’est le nom d’Isaac que portera ta descendance.	12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע
13 Mais je ferai que le fils de ta servante devienne lui aussi une nation puisqu’il est de ta descendance.”	13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא
14 Abraham se leva de bon matin, il prit du pain et une outre d’eau et les donna à Agar. Il mit ensuite l’enfant sur son épaule et la renvoya. Elle partit alors à l’aventure dans le désert de Bersabée.	14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
15 Lorsqu’il n’y eut plus d’eau dans l’outre, elle abandonna l’enfant sous un buisson	15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם
16 et s’assit à la distance d’une portée d’arc. Elle se disait: “Je ne veux pas voir mourir mon enfant!” Comme elle allait s’asseoir en face, l’enfant commença à pleurer et à crier.	16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך
17 Dieu entendit la voix de l’enfant et l’Ange de Dieu, du haut du ciel, appela Agar. Il lui dit: “Qu’as-tu, Agar? N’aie pas peur, Dieu a entendu la voix de l’enfant, de l’endroit où il se trouve.	17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם
18 Lève-toi, prends ton enfant et tiens-le ferme de la main. Je ferai de lui une grande nation.”	18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו
19 Alors Dieu lui ouvrit les yeux et elle aperçut un puits. Elle alla remplir d’eau son outre et fit boire l’enfant.	19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער
20 Dieu veilla sur la croissance de cet enfant; il séjourna au désert et devint tireur à l’arc.	20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
21 Il séjourna au désert de Paran et sa mère prit pour lui une femme au pays d’Égypte.	21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים
22 En ces jours-là, Abimélek et Pikol, le chef de son armée, vinrent trouver Abraham et lui dirent: “Dieu est avec toi dans tout ce que tu fais.	22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
23 Jure-moi donc maintenant sur Dieu, de ne tromper ni moi, ni ma famille, ni ma descendance, et d’avoir pour moi et pour ce pays où tu séjournes la même attitude bienveillante que j’ai eue pour toi.”	23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה
24 Abraham répondit: “Je le jure.”	24 ויאמר אברהם אנכי אשבע
25 Cependant Abraham fit des reproches à Abimélek au sujet d’un puits que les serviteurs d’Abimélek avaient pris.	25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
26 Abimélek répondit: “Je ne sais pas qui a fait cela; tu ne m’as rien dit jusqu’à ce jour, et moi de mon côté je n’en savais rien.”	26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום
27 Abraham prit du petit bétail et du gros bétail, il les donna à Abimélek et tous deux conclurent une alliance.	27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
28 Sur le petit bétail, Abraham mit de côté sept brebis.	28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן
29 Abimélek lui demanda donc: “Pourquoi as-tu mis ces sept brebis de côté?”	29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה
30 Abraham répondit: “C’est pour que tu acceptes de ma main ces sept brebis et qu’elles soient un témoignage que c’est bien moi qui ai creusé ce puits.”	30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
31 C’est pourquoi on a appelé cet endroit Bersabée (c’est-à-dire: Puits des Sept ou encore: Puits du Serment), car c’est là qu’ils avaient tous les deux prêté serment.	31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
32 Ils conclurent donc une alliance à Bersabée, puis Abimélek et Pikol, le chef de son armée, se levèrent et retournèrent au pays des Philistins.	32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים
33 Abraham planta un arbre à Bersabée et il y invoqua le nom de Yahvé, le Dieu éternel.	33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם
34 Abraham séjourna longtemps encore au pays des Philistins.	34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים