Livre de la Genèse 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 C’est ainsi que le ciel et la terre et tout ce qu’ils contiennent furent achevés.	1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
2 Au septième jour Dieu avait achevé son travail, et il se reposa en ce septième jour après tout le travail qu’il avait fait.	2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
3 Dieu bénit le septième jour et il en fit un jour saint, parce que ce jour-là Dieu s’était arrêté de travailler, après toute cette création qu’il avait faite.	3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
4 Voilà l’origine du ciel et de la terre lorsqu’ils furent créés. Le jour où Yahvé Dieu fit la terre et le ciel,	4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים
5 il n’y avait sur la terre aucun arbuste des champs; aucune herbe des champs ne poussait encore, car Yahvé Dieu n’avait pas fait pleuvoir sur la terre et il n’y avait pas d’homme pour travailler le sol	5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
6 et faire monter l’eau de la terre, afin d’irriguer toute la surface du sol.	6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
7 Alors Yahvé Dieu forma l’homme; il n’était que poussière du sol, mais Dieu souffla dans ses narines une haleine de vie, et l’homme fut un être animé, vivant.	7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
8 Yahvé Dieu planta un jardin en Éden, à l’Orient, et il y plaça l’homme qu’il avait formé.	8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
9 Yahvé Dieu fit pousser du sol toutes sortes d’arbres agréables à voir et bons à manger; l’arbre de vie était au milieu du jardin, avec l’arbre qui donne la connaissance du bien et du mal.	9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
10 D’Éden sortait un fleuve qui arrosait le jardin et se divisait ensuite pour former quatre bras.	10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
11 Le premier s’appelle le Pichon: il entoure tout le pays de Havila où l’on trouve de l’or,	11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
12 un or très pur; on y trouve encore des résines parfumées et des pierres précieuses.	12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
13 Le deuxième s’appelle le Guihon: il entoure tout le pays de Kouch.	13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש
14 Le troisième s’appelle le Tigre: il coule à l’est de l’Assyrie. Le quatrième, c’est l’Euphrate.	14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
15 Yahvé Dieu plaça l’homme dans le jardin d’Éden pour le cultiver et le garder.	15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
16 Puis Yahvé Dieu donna à l’homme un ordre, il lui dit: “Tu mangeras tant que tu voudras de tous les arbres du jardin,	16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
17 mais tu ne mangeras pas de l’arbre de la connaissance du bien et du mal, car le jour où tu en mangeras, ce sera la mort à coup sûr!”	17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
18 Yahvé Dieu dit: “Il n’est pas bon que l’homme soit seul, je veux lui faire une aide semblable à lui.”	18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
19 Alors Yahvé Dieu forma du sol toutes les bêtes sauvages et tous les oiseaux du ciel; il les conduisit vers l’homme pour voir quel nom il leur donnerait, pour que tout animal porte le nom que l’homme allait lui donner.	19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
20 L’homme donna des noms à tous les animaux des champs, aux oiseaux des cieux, à toutes les bêtes sauvages, mais pour l’homme il ne se trouva pas d’aide qui lui corresponde.	20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו
21 Yahvé Dieu fit alors tomber sur l’homme un profond sommeil pour qu’il s’endorme, il prit une de ses côtes et referma la chair à sa place.	21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
22 Avec la côte qu’il avait prise à l’homme, Yahvé Dieu fit une femme, et il vint la présenter à l’homme.	22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם
23 L’homme déclara: “Voici enfin l’os de mes os et la chair de ma chair, elle sera appelée femme parce qu’elle a été tirée de l’homme.”	23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת
24 C’est pourquoi l’homme quitte son père et sa mère, il s’attache à sa femme et ils ne font qu’une seule chair.	24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
25 Or ils étaient nus tous les deux, l’homme et sa femme, et ils n’en avaient point honte.	25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו