Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 אֲבָל הָרוּחַ אֹמֵר בְּפֵרוּשׁ כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָסוּרוּ מִן־הָאֱמוּנָה בִּפְנוֹתָם אֶל־הָרוּחוֹת הַמַּטְעוֹת וְאֶל־תּוֹרֹת הַשֵּׁדִים	1 Spiritus autem manifeste dicit, quia in novissimis temporibus discedent quidam a fide, attendentes spiritibus erroris, et doctrinis dæmoniorum,
2 דֹּבְרֵי שְׁקָרִים בַּחֲנֻפָּה וְנִכְוִים הֵם בְּמַדָּעָם	2 in hypocrisi loquentium mendacium, et cauteriatam habentium suam conscientiam,
3 אֹסְרִים לָקַחַת אִשָּׁה וּמֹנְעִים מִמִּינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם הָאֱלֹהִים שֶׁיֹּאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיֹדְעֵי הָאֱמֶת	3 prohibentium nubere, abstinere a cibis, quod Deus creavit ad percipiendum cum gratiarum actione fidelibus, et iis qui cognoverunt veritatem.
4 כִּי כָל־בְּרִיאַת אֱלֹהִים טוֹבָה הִיא וְאֵין דָּבָר מְשֻׁקָּץ אִם־יֵאָכֵל בְּתוֹדָה	4 Quia omnis creatura Dei bona est, et nihil rejiciendum quod cum gratiarum actione percipitur :
5 כִּי יְקֻדַּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִלָּה	5 sanctificatur enim per verbum Dei, et orationem.
6 אִם־תָּשִׂים כָּזֹאת לִפְנֵי אַחֶיךָ מְשָׁרֵת טוֹב תִּהְיֶה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מְגֻדָּל בְּדִבְרֵי הָאֱמוּנָה וּבַלֶּקַח הַטּוֹב אֲשֶׁר דָּבַקְתָּ אַחֲרָיו	6 Hæc proponens fratribus, bonus eris minister Christi Jesu enutritus verbis fidei, et bonæ doctrinæ, quam assecutus es.
7 אַךְ הִתְרַחֵק מֵהַגָּדוֹת פְּסוּלוֹת וּבָלוֹת וְהַרְגֵּל עַצְמְךָ בַּחֲסִידוּת	7 Ineptas autem, et aniles fabulas devita : exerce autem teipsum ad pietatem.
8 כִּי הַרְגֵּל הַגּוּף יוֹעִיל מְעָט אֲבָל הַחֲסִידוּת תּוֹעִיל לְכָל־דָּבָר וְיֶשׁ־לָהּ הַבְטָחַת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא	8 Nam corporalis exercitatio, ad modicum utilis est : pietas autem ad omnia utilis est, promissionem habens vitæ, quæ nunc est, et futuræ.
9 נֶאֱמָן הַדָּבָר הַזֶּה וְרָאוּי עַל־כֹּל לְהִתְקַבֵּל	9 Fidelis sermo, et omni acceptione dignus.
10 כִּי לָזֹאת אֲנַחְנוּ גַּם־יְגֵעִים גַּם־נֹשְׂאִים חֶרְפָּה עַל־אֲשֶׁר הוֹחַלְנוּ לֵאלֹהִים חַיִּים שֶׁהוּא הַמּוֹשִׁיעַ לְכָל־הָאָדָם וּבְיוֹתֵר לַמַּאֲמִינִים	10 In hoc enim laboramus, et maledicimur, quia speramus in Deum vivum, qui est Salvator omnium hominum, maxime fidelium.
11 אֶת־זֹאת תְּצַוֶּה וּתְלַמֵּד	11 Præcipe hæc, et doce.
12 אַל־יָבוּז אִישׁ אֶת־בְּחוּרוֹתֶיךָ אַךְ הֱיֵה מוֹפֵת לַמַּאֲמִינִים בְּדִבּוּר בְּמַעֲשֶׂה בְּאַהֲבָה בְּרוּחַ בֶּאֱמוּנָה וּבְטָהֳרָה	12 Nemo adolescentiam tuam contemnat : sed exemplum esto fidelium in verbo, in conversatione, in caritate, in fide, in castitate.
13 וֶהְיֵה שָׁקוּד לִקְרֹא וּלְהוֹכִיחַ וּלְהוֹרֹת עַד כִּי־אָבוֹא	13 Dum venio, attende lectioni, exhortationi, et doctrinæ.
14 וְאַל־תֵּקַל בְּעֵינֶיךָ מַתְּנַת הַחֶסֶד אֲשֶׁר בָּךְ הַנְּתוּנָה לְךָ בִּנְבוּאָה עִם־סְמִיכַת יְדֵי הַזְּקֵנִים	14 Noli negligere gratiam, quæ in te est, quæ data est tibi per prophetiam, cum impositione manuum presbyterii.
15 לָאֵלֶּה תָּשִׁית לִבְּךָ וּבָהֶם הֱיֵה לְמַעַן תֵּרָאֶה הַצְלָחָתְךָ לַכֹּל	15 Hæc meditare, in his esto : ut profectus tuus manifestus sit omnibus.
16 שִׁית לִבְּךָ לְנַפְשְׁךָ וְלַהוֹרָאָה וְהַחֲזֵק בָּזֶה כִּי־בַעֲשׂוֹתְךָ כֵן תּוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשְׁךָ וְאֶת־נֶפֶשׁ הַשֹּׁמְעִים אֵלֶיךָ	16 Attende tibi, et doctrinæ : insta in illis. Hoc enim faciens, et teipsum salvum facies, et eos qui te audiunt.