Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 אֶחָי גַּם כִּי־יִתָּפֵשׂ אִישׁ מִכֶּם בַּעֲבֵרָה אַתֶּם אַנְשֵׁי הָרוּחַ תְּקִימֻהוּ בְּרוּחַ עֲנָוָה וְהִשָּׁמֵר לְנַפְשְׁךָ פֶּן־תָּבֹא לִידֵי־נִסָּיוֹן גַּם־אָתָּה	1 Ἀδελφοί, ἐὰν καὶ προλημφθῇ ἄνθρωπος ἔν τινι παραπτώματι, ὑμεῖς οἱ πνευματικοὶ καταρτίζετε τὸν τοιοῦτον ἐν πνεύματι πραΰτητος, σκοπῶν σεαυτὸν μὴ καὶ σὺ πειρασθῇς.
2 שְׂאוּ אִישׁ אֶת־מַשָּׂא רֵעֵהוּ בְּזֹאת תְּמַלְאוּ אֶת־תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	2 Ἀλλήλων τὰ βάρη βαστάζετε καὶ οὕτως ἀναπληρώσετε τὸν νόμον τοῦ Χριστοῦ.
3 כִּי הַחשֵׁב אֶת־עַצְמוֹ לִהְיוֹת־מָה וְאֵינֶנּוּ מְאוּמָה אֶת־נַפְשׁוֹ הוּא מְרַמֶּה	3 εἰ γὰρ δοκεῖ τις εἶναί τι μηδὲν ὤν, φρεναπατᾷ ἑαυτόν.
4 אֲבָל יִבְחַן כָּל־אִישׁ אֶת־מַעֲשֵׂהוּ וְאָז לוֹ לְבַדּוֹ תִּהְיֶה תְהִלָּתוֹ וְלֹא לְנֶגֶד אַחֵר	4 τὸ δὲ ἔργον ἑαυτοῦ δοκιμαζέτω ἕκαστος, καὶ τότε εἰς ἑαυτὸν μόνον τὸ καύχημα ἕξει καὶ οὐκ εἰς τὸν ἕτερον·
5 כִּי כָל־אִישׁ אֶת־מַשָּׂאוֹ יִשָּׂא	5 ἕκαστος γὰρ τὸ ἴδιον φορτίον βαστάσει.
6 הַמְלֻמָּד בַּדָּבָר יַחֲלֹק מִכָּל־טוּבוֹ לִמְלַמְּדֵהוּ	6 Κοινωνείτω δὲ ὁ κατηχούμενος τὸν λόγον τῷ κατηχοῦντι ἐν πᾶσιν ἀγαθοῖς.
7 אַל־תִּתְעוּ לֹא־יִתֵּן אֱלֹהִים לְהָתֵל בּוֹ כִּי מַה־שֶּׁזֹּרֵעַ הָאָדָם אֹתוֹ יִקְצֹר	7 Μὴ πλανᾶσθε, θεὸς οὐ μυκτηρίζεται. ὃ γὰρ ἐὰν σπείρῃ ἄνθρωπος, τοῦτο καὶ θερίσει·
8 הַזֹּרֵעַ בִּבְשָׂרוֹ יִקְצֹר כִּלָּיוֹן מִבְּשָׂרוֹ וְהַזֹּרֵעַ בָּרוּחַ יִקְצֹר מִן־הָרוּחַ חַיֵּי עוֹלָם	8 ὅτι ὁ σπείρων εἰς τὴν σάρκα ἑαυτοῦ ἐκ τῆς σαρκὸς θερίσει φθοράν, ὁ δὲ σπείρων εἰς τὸ πνεῦμα ἐκ τοῦ πνεύματος θερίσει ζωὴν αἰώνιον.
9 וַאֲנַחְנוּ אַל־נִלְאֶה בַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב כִּי־נִקְצֹר בְּעִתּוֹ אִם־לֹא נִרְפֶּה	9 τὸ δὲ καλὸν ποιοῦντες μὴ ἐγκακῶμεν, καιρῷ γὰρ ἰδίῳ θερίσομεν μὴ ἐκλυόμενοι.
10 לָכֵן כַּאֲשֶׁר הָעֵת בְּיָדֵנוּ נַעֲשֶׂה־נָּא אֶת־הַטּוֹב עִם־כָּל־אָדָם וּבְיוֹתֵר עִם־בְּנֵי אֱמוּנָתֵנוּ	10 Ἄρα οὖν ὡς καιρὸν ἔχομεν, ἐργαζώμεθα τὸ ἀγαθὸν πρὸς πάντας, μάλιστα δὲ πρὸς τοὺς οἰκείους τῆς πίστεως.
11 רְאוּ־נָא מַה־גָּדוֹל הַכְּתָב אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיָדִי	11 Ἴδετε πηλίκοις ὑμῖν γράμμασιν ἔγραψα τῇ ἐμῇ χειρί.
12 הַחֲפֵצִים לְהִתְהַדֵּר בַּבָּשָׂר מַכְרִיחִים אֶתְכֶם לְהִמּוֹל רַק לְמַעַן לֹא־יֵרָדְפוּ עַל־צְלָב הַמָּשִׁיחַ	12 Ὅσοι θέλουσιν εὐπροσωπῆσαι ἐν σαρκί, οὗτοι ἀναγκάζουσιν ὑμᾶς περιτέμνεσθαι, μόνον ἵνα τῷ σταυρῷ τοῦ Χριστοῦ μὴ διώκωνται.
13 כִּי גַם־הֵם הַנִּמּוֹלִים אֵינָם שֹׁמְרִים אֶת־הַתּוֹרָה אֶלָּא רְצוֹנָם שֶׁתִּמּוֹלוּ לְמַעַן יִתְהַלְלוּ בִּבְשַׂרְכֶם	13 οὐδὲ γὰρ οἱ περιτεμνόμενοι αὐτοὶ νόμον φυλάσσουσιν ἀλλὰ θέλουσιν ὑμᾶς περιτέμνεσθαι, ἵνα ἐν τῇ ὑμετέρᾳ σαρκὶ καυχήσωνται.
14 וְאָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵהִתְהַלֵּל זוּלָתִי בִּצְלָב אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר־בּוֹ הָעוֹלָם נִצְלַב־לִי וַאֲנִי נִצְלָב לָעוֹלָם	14 Ἐμοὶ δὲ μὴ γένοιτο καυχᾶσθαι εἰ μὴ ἐν τῷ σταυρῷ τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ, δι’ οὗ ἐμοὶ κόσμος ἐσταύρωται κἀγὼ κόσμῳ.
15 כִּי בַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ גַּם־הַמִּילָה גַּם־הָעָרְלָה אֵינָן נֶחֱשָׁבוֹת כִּי אִם־בְּרִיאָה חֲדָשָׁה	15 οὔτε γὰρ περιτομή τί ἐστιν οὔτε ἀκροβυστία ἀλλὰ καινὴ κτίσις.
16 וְכָל־הַמִּתְהַלְּכִים כְּפִי הַשּׁוּרָה הַזֹּאת שָׁלוֹם וְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְעַל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֵאלֹהִים	16 καὶ ὅσοι τῷ κανόνι τούτῳ στοιχήσουσιν, εἰρήνη ἐπ’ αὐτοὺς καὶ ἔλεος καὶ ἐπὶ τὸν Ἰσραὴλ τοῦ θεοῦ.
17 מֵעַתָּה אִישׁ אַל־יַלְאֵנִי עוֹד כִּי אֶת־חַבּוּרוֹת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ אֲנִי נֹשֵׂא בִּגְוִיָּתִי	17 Τοῦ λοιποῦ κόπους μοι μηδεὶς παρεχέτω· ἐγὼ γὰρ τὰ στίγματα τοῦ Ἰησοῦ ἐν τῷ σώματί μου βαστάζω.
18 חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ יְהִי עִם־רוּחֲכֶם אֶחָי אָמֵן	18 Ἡ χάρις τοῦ κυρίου ἡμῶν Ἰησοῦ Χριστοῦ μετὰ τοῦ πνεύματος ὑμῶν, ἀδελφοί· ἀμήν.