Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 41

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 הֵן־תֹּחַלְתֹּו נִכְזָבָה הֲגַם אֶל־מַרְאָיו יֻטָל	1 Ecce spes eius frustrabitur eum, et aspectu eius praecipitabitur.
2 לֹא־אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב	2 Nemo tam audax, ut suscitet eum. Quis enim resistere potest vultui eius?
3 מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם לִי־הוּא	3 Quis eum aggressus est et salvus fuit? Sub omni caelo quisnam?
4 [לֹא־ כ] (לֹו־אַחֲרִישׁ ק) בַּדָּיו וּדְבַר־גְּבוּרֹות וְחִין עֶרְכֹּו	4 Non tacebo super membra eius et eloquar robur et gratiam struis.
5 מִי־גִלָּה פְּנֵי לְבוּשֹׁו בְּכֶפֶל רִסְנֹו מִי יָבֹוא	5 Quis revelabit faciem indumenti eius, et duplicia mandibulae eius quis intrabit?
6 דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבֹות שִׁנָּיו אֵימָה	6 Portas vultus eius quis aperiet? Per gyrum dentium eius formido.
7 גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חֹותָם צָר	7 Corpus illius quasi scuta fusilia, compactum sigillo siliceo:
8 אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא־יָבֹוא בֵינֵיהֶם	8 unum uni coniungitur, et ne spiraculum quidem incedit per ea;
9 אִישׁ־בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ	9 unum alteri adhaeret, et tenentes se nequaquam separantur.
10 עֲ‍טִישֹׁתָיו תָּהֶל אֹור וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר	10 Sternutatio eius favillae ignis, et oculi eius ut palpebrae diluculi.
11 מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידֹודֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ	11 De ore eius lampades procedunt, sicut scintillae ignis emittuntur.
12 מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן	12 De naribus eius procedit fumus, sicut ollae succensae atque ferventis.
13 נַפְשֹׁו גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא	13 Halitus eius prunas ardere facit, et flamma de ore eius egreditur.
14 בְּצַוָּארֹו יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה	14 In collo eius morabitur fortitudo, et faciem eius praecedit angor.
15 מַפְּלֵי בְשָׂרֹו דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל־יִמֹּוט	15 Palearia eius cohaerentia sibi compressa non moventur.
16 לִבֹּו יָצוּק כְּמֹו־אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית	16 Cor eius induratur tamquam lapis et duratur quasi mola inferior.
17 מִשֵּׂתֹו יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ	17 Cum surrexerit, tremunt fortes et ab undis retrorsum convertuntur.
18 מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה	18 Qui impegerit in eum, gladius eius non stabit nec hasta neque pilum neque thorax;
19 יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבֹון נְחוּשָׁה	19 reputat enim quasi paleas ferrum et quasi lignum putridum aes.
20 לֹא־יַבְרִיחֶנּוּ בֶן־קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ־לֹו אַבְנֵי־קָלַע	20 Non fugat eum vir sagittarius, in stipulam versi sunt ei lapides fundae.
21 כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תֹותָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידֹון	21 Quasi stipulam aestimat fustem et deridet vibrantem acinacem.
22 תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי־טִיט	22 Sub ipso acumina testae, et sternit tribula super lutum.
23 יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה	23 Fervescere facit quasi ollam profundum et mare ponit quasi vas unguentarium.
24 אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהֹום לְשֵׂיבָה	24 Post se illuminat semitam, aestimatur abyssus quasi canescens.
25 אֵין־עַל־עָפָר מָשְׁלֹו הֶעָשׂוּ לִבְלִי־חָת	25 Non est super terram potestas, quae comparetur ei, qui factus est, ut nullum timeret.
26 אֵת־כָּל־גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָׁחַץ׃ ס	26 Omne sublime videt: ipse est rex super universos filios superbiae ”.