1 וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיֹּוב [מִן כ] [הַסְּעָרָה כ] (מִן ׀ ק) (הַסְּעָרָה ק) וַיֹּאמַר | 1 ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר |
2 מִי זֶה ׀ מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי־דָעַת | 2 מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת |
3 אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהֹודִיעֵנִי | 3 אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני |
4 אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה | 4 איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה |
5 מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אֹו מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו | 5 מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו |
6 עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אֹו מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ | 6 על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה |
7 בְּרָן־יַחַד כֹּוכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים | 7 ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים |
8 וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחֹו מֵרֶחֶם יֵצֵא | 8 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא |
9 בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשֹׁו וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתֹו | 9 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו |
10 וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם | 10 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים |
11 וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבֹוא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאֹון גַּלֶּיךָ | 11 ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך |
12 הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר [יִדַּעְתָּה כ] [שַׁחַר כ] (יִדַּעְתָּ ק) (הַשַּׁחַר ק) מְקֹמֹו | 12 המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו |
13 לֶאֱחֹז בְּכַנְפֹות הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה | 13 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה |
14 תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חֹותָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמֹו לְבוּשׁ | 14 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש |
15 וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אֹורָם וּזְרֹועַ רָמָה תִּשָּׁבֵר | 15 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר |
16 הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהֹום הִתְהַלָּכְתָּ | 16 הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת |
17 הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה | 17 הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה |
18 הִתְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּהּ | 18 התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה |
19 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אֹור וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמֹו | 19 אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו |
20 כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּלֹו וְכִי־תָבִין נְתִיבֹות בֵּיתֹו | 20 כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו |
21 יָדַעְתָּ כִּי־אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים | 21 ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים |
22 הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרֹות שָׁלֶג וְאֹצְרֹות בָּרָד תִּרְאֶה | 22 הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה |
23 אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיֹום קְרָב וּמִלְחָמָה | 23 אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה |
24 אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אֹור יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ | 24 אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ |
25 מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלֹות | 25 מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות |
26 לְהַמְטִיר עַל־אֶרֶץ לֹא־אִישׁ מִדְבָּר לֹא־אָדָם בֹּו | 26 להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו |
27 לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא | 27 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא |
28 הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אֹו מִי־הֹולִיד אֶגְלֵי־טָל | 28 היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל |
29 מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר מַיִם מִי יְלָדֹו | 29 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו |
30 כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהֹום יִתְלַכָּדוּ | 30 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו |
31 הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנֹּות כִּימָה אֹו־מֹשְׁכֹות כְּסִיל תְּפַתֵּחַ | 31 התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח |
32 הֲתֹצִיא מַזָּרֹות בְּעִתֹּו וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם | 32 התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם |
33 הֲיָדַעְתָּ חֻקֹּות שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרֹו בָאָרֶץ | 33 הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ |
34 הֲתָרִים לָעָב קֹולֶךָ וְשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ | 34 התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך |
35 הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ | 35 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו |
36 מִישָׁ־ת בַּטֻּחֹות חָכְמָה אֹו מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה | 36 מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה |
37 מִי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי מַיִם מִי יַשְׁכִּיב | 37 מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב |
38 בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ | 38 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו |
39 הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא | 39 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא |
40 כִּי־יָשֹׁחוּ בַמְּעֹונֹות יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמֹו־אָרֶב | 40 כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב |
41 מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידֹו כִּי־ [יְלָדֹו כ] (יְלָדָיו ק) אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹכֶל | 41 מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל |