Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 33

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְאוּלָם שְׁמַע־נָא אִיֹּוב מִלָּי וְכָל־דְּבָרַי הַאֲזִינָה	1 Audi igitur, Iob, eloquia mea et omnes sermones meos ausculta.
2 הִנֵּה־נָא פָּתַחְתִּי פִי דִּבְּרָה לְשֹׁונִי בְחִכִּי	2 Ecce aperui os meum, loquatur lingua mea in faucibus meis.
3 יֹשֶׁר־לִבִּי אֲמָרָי וְדַעַת פָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ	3 Ex recto corde sermones mei sunt, et sententiam puram labia mea loquentur.
4 רוּחַ־אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי	4 Spiritus Dei fecit me, et spiraculum Omnipotentis vivificavit me.
5 אִם־תּוּכַל הֲשִׁיבֵנִי עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּבָה	5 Si potes, responde mihi, praepara te coram me et consiste.
6 הֵן־אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם־אָנִי	6 Ecce ego sicut tu coram Deo sum et de eodem luto abscissus sum et ego.
7 הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא־יִכְבָּד	7 Verumtamen terror meus non te terreat, et onus meum non sit tibi grave.
8 אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי וְקֹול מִלִּין אֶשְׁמָע	8 Dixisti ergo in auribus meis, et vocem verborum tuorum audivi:
9 זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֹן לִי	9 “Mundus sum ego et absque delicto; immaculatus, et non est iniquitas in me.
10 הֵן תְּנוּאֹות עָלַי יִמְצָא יַחְשְׁבֵנִי לְאֹויֵב לֹו	10 Quia querelas in me repperit, ideo arbitratus est me inimicum sibi;
11 יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי יִשְׁמֹר כָּל־אָרְחֹתָי	11 posuit in nervo pedes meos, custodivit omnes semitas meas”.
12 הֶן־זֹאת לֹא־צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּ כִּי־יִרְבֶּה אֱלֹוהַ מֵאֱנֹושׁ	12 Hoc est ergo, in quo non es iustificatus, respondebo tibi, quia maior est Deus homine.
13 מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבֹותָ כִּי כָל־דְּבָרָיו לֹא־יַעֲנֶה	13 Quare adversus eum contendis, quod non ad omnia verba responderit tibi?
14 כִּי־בְאַחַת יְדַבֶּר־אֵל וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶנָּה	14 Semel loquitur Deus, et secundo idipsum non repetit.
15 בַּחֲלֹום ׀ חֶזְיֹון לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים בִּתְנוּמֹות עֲלֵי מִשְׁכָּב	15 Per somnium in visione nocturna, quando irruit sopor super homines, et dormiunt in lectulo,
16 אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם	16 tunc aperit aures virorum et in visionibus terret eos,
17 לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה	17 ut avertat hominem ab his, quae facit, et liberet eum de superbia,
18 יַחְשֹׂךְ נַפְשֹׁו מִנִּי־שָׁחַת וְחַיָּתֹו מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח	18 eruens animam eius a fovea et vitam illius, ut non transeat canalem mortis.
19 וְהוּכַח בְּמַכְאֹוב עַל־מִשְׁכָּבֹו [וְרִיב כ] (וְרֹוב ק) עֲצָמָיו אֵתָן	19 Increpat quoque per dolorem in lectulo, et tremitus ossium eius continuus.
20 וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתֹו לָחֶם וְנַפְשֹׁו מַאֲכַל תַּאֲוָה	20 Abominabilis ei fit in vita sua panis, et animae illius cibus ante desiderabilis.
21 יִכֶל בְּשָׂרֹו מֵרֹאִי [וּשְׁפִי כ] (וְשֻׁפּוּ ק) עַצְמֹותָיו לֹא רֻאּוּ	21 Tabescet caro eius in conspectu, et ossa, quae non videbantur, nudabuntur.
22 וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשֹׁו וְחַיָּתֹו לַמְמִתִים	22 Appropinquavit corruptioni foveae, et vita illius mortiferis sedibus.
23 אִם־יֵשׁ עָלָיו ׀ מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרֹו	23 Si fuerit apud eum angelus, unus de milibus interpres, ut annuntiet homini aequitatem,
24 וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר	24 miserebitur eius et dicet: “Libera eum, ut non descendat in foveam; inveni, in quo ei propitier”.
25 רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרֹו מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו	25 Revirescet caro eius plus quam in iuventute, revertetur ad dies adulescentiae suae.
26 יֶעְתַּר אֶל־אֱלֹוהַּ ׀ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנֹושׁ צִדְקָתֹו	26 Deprecabitur Deum, et placabilis ei erit; et videbit faciem eius in iubilo, et reddet homini iustitiam suam.
27 יָשֹׁר ׀ עַל־אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא־שָׁוָה לִי	27 Canit ad homines et dicit: “Peccavi et iustitiam perverti et non debui satisfacere.
28 פָּדָה [נַפְשִׁי כ] (נַפְשֹׁו ק) מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת [וְחַיָּתִי כ] (וְחַיָּתֹו ק) בָּאֹור תִּרְאֶה	28 Liberavit animam suam, ne pergeret in foveam, sed vivens lucem videret”.
29 הֶן־כָּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹושׁ עִם־גָּבֶר	29 Ecce haec omnia operatur Deus duobus, tribus vicibus cum homine,
30 לְהָשִׁיב נַפְשֹׁו מִנִּי־שָׁחַת לֵאֹור בְּאֹור הַחַיִּים	30 ut revocet animas eorum a fovea et illuminet luce viventium.
31 הַקְשֵׁב אִיֹּוב שְׁמַע־לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר	31 Attende, Iob, et audi me et tace, dum ego loquor.
32 אִם־יֵשׁ־מִלִּין הֲשִׁיבֵנִי דַּבֵּר כִּי־חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ	32 Si autem habes quod loquaris, responde mihi; loquere, volo enim te apparereiustum.
33 אִם־אַיִן אַתָּה שְׁמַע־לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה׃ ס	33 Quod si non habes, audi me; tace, et docebo te sapientiam ”.