Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 29

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיֹּסֶף אִיֹּוב שְׂאֵת מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר	1 Addidit quoque Job, assumens parabolam suam, et dixit :
2 מִי־יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי־קֶדֶם כִּימֵי אֱלֹוהַּ יִשְׁמְרֵנִי	2 Quis mihi tribuat ut sim juxta menses pristinos, secundum dies quibus Deus custodiebat me ?
3 בְּהִלֹּו נֵרֹו עֲלֵי רֹאשִׁי לְאֹורֹו אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ	3 Quando splendebat lucerna ejus super caput meum, et ad lumen ejus ambulabam in tenebris :
4 כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסֹוד אֱלֹוהַּ עֲלֵי אָהֳלִי	4 sicut fui in diebus adolescentiæ meæ, quando secreto Deus erat in tabernaculo meo :
5 בְּעֹוד דַּי עִמָּדִי סְבִיבֹותַי נְעָרָי	5 quando erat Omnipotens mecum, et in circuitu meo pueri mei :
6 בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי־שָׁמֶן	6 quando lavabam pedes meos butyro, et petra fundebat mihi rivos olei :
7 בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי־קָרֶת בָּרְחֹוב אָכִין מֹושָׁבִי	7 quando procedebam ad portam civitatis, et in platea parabant cathedram mihi.
8 רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ	8 Videbant me juvenes, et abscondebantur : et senes assurgentes stabant.
9 רִים עָצְרוּ בְמִלִּים וְכַף יָשִׂימוּ לְפִיהֶם	9 Principes cessabant loqui, et digitum superponebant ori suo.
10 קֹול־נְגִידִים נֶחְבָּאוּ וּלְשֹׁונָם לְחִכָּם דָּבֵקָה	10 Vocem suam cohibebant duces, et lingua eorum gutturi suo adhærebat.
11 כִּי אֹזֶן מְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי	11 Auris audiens beatificabat me, et oculus videns testimonium reddebat mihi :
12 כִּי־אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתֹום וְלֹא־עֹזֵר לֹו	12 eo quod liberassem pauperem vociferantem, et pupillum cui non esset adjutor.
13 בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן	13 Benedictio perituri super me veniebat, et cor viduæ consolatus sum.
14 צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי	14 Justitia indutus sum, et vestivi me, sicut vestimento et diademate, judicio meo.
15 עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי	15 Oculus fui cæco, et pes claudo.
16 אָב אָנֹכִי לָאֶבְיֹונִים וְרִב לֹא־יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ	16 Pater eram pauperum, et causam quam nesciebam diligentissime investigabam.
17 וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעֹות עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף	17 Conterebam molas iniqui, et de dentibus illius auferebam prædam.
18 וָאֹמַר עִם־קִנִּי אֶגְוָע וְכַחֹול אַרְבֶּה יָמִים	18 Dicebamque : In nidulo meo moriar, et sicut palma multiplicabo dies.
19 שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי־מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי	19 Radix mea aperta est secus aquas, et ros morabitur in messione mea.
20 כְּבֹודִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף	20 Gloria mea semper innovabitur, et arcus meus in manu mea instaurabitur.
21 לִי־שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ וְיִדְּמוּ לְמֹו עֲצָתִי	21 Qui me audiebant, expectabant sententiam, et intenti tacebant ad consilium meum.
22 אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ וְעָלֵימֹו תִּטֹּף מִלָּתִי	22 Verbis meis addere nihil audebant, et super illos stillabat eloquium meum.
23 וְיִחֲלוּ כַמָּטָר לִי וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקֹושׁ	23 Expectabant me sicut pluviam, et os suum aperiebant quasi ad imbrem serotinum.
24 אֶשְׂחַק אֲלֵהֶם לֹא יַאֲמִינוּ וְאֹור פָּנַי לֹא יַפִּילוּן	24 Siquando ridebam ad eos, non credebant : et lux vultus mei non cadebat in terram.
25 אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכֹּון כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם	25 Si voluissem ire ad eos, sedebam primus : cumque sederem quasi rex, circumstante exercitu, eram tamen mœrentium consolator.