Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 29

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיֹּסֶף אִיֹּוב שְׂאֵת מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר	1 Addidit quoque Iob assumens parabolam suam et di xit:
2 מִי־יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי־קֶדֶם כִּימֵי אֱלֹוהַּ יִשְׁמְרֵנִי	2 “ Quis mihi tribuat, ut sim iuxta menses pristinos, secundum dies, quibus Deus custodiebat me?
3 בְּהִלֹּו נֵרֹו עֲלֵי רֹאשִׁי לְאֹורֹו אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ	3 Quando splendebat lucerna eius super caput meum, et ad lumen eius ambulabam in tenebris.
4 כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסֹוד אֱלֹוהַּ עֲלֵי אָהֳלִי	4 Sicut fui in diebus adulescentiae meae, quando familiaris Deus erat in tabernaculo meo,
5 בְּעֹוד דַּי עִמָּדִי סְבִיבֹותַי נְעָרָי	5 quando erat Omnipotens mecum, et in circuitu meo pueri mei,
6 בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי־שָׁמֶן	6 quando lavabam pedes meos lacte, et petra fundebat mihi rivos olei.
7 בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי־קָרֶת בָּרְחֹוב אָכִין מֹושָׁבִי	7 Quando procedebam ad portam civitatis et in platea parabam cathedram mihi,
8 רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ	8 videbant me iuvenes et abscondebantur, et senes assurgentes stabant.
9 רִים עָצְרוּ בְמִלִּים וְכַף יָשִׂימוּ לְפִיהֶם	9 Principes cessabant loqui et digitum superponebant ori suo.
10 קֹול־נְגִידִים נֶחְבָּאוּ וּלְשֹׁונָם לְחִכָּם דָּבֵקָה	10 Vocem suam cohibebant duces, et lingua eorum palato suo adhaerebat.
11 כִּי אֹזֶן מְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי	11 Auris audiens beatificabat me, et oculus videns testimonium reddebat mihi,
12 כִּי־אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתֹום וְלֹא־עֹזֵר לֹו	12 eo quod liberassem pauperem vociferantem et pupillum, cui non esset adiutor.
13 בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן	13 Benedictio perituri super me veniebat, et cor viduae iubilare feci.
14 צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי כִּמְעִיל וְצָנִיף מִשְׁפָּטִי	14 Iustitia indutus sum et vestivi me, sicut vestimento et diademate, iudicio meo.
15 עֵינַיִם הָיִיתִי לַעִוֵּר וְרַגְלַיִם לַפִּסֵּחַ אָנִי	15 Oculus fui caeco et pes claudo;
16 אָב אָנֹכִי לָאֶבְיֹונִים וְרִב לֹא־יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ	16 pater eram pauperum et causam viri ignoti diligentissime investigabam.
17 וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעֹות עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף	17 Conterebam molas iniqui et de dentibus illius auferebam praedam.
18 וָאֹמַר עִם־קִנִּי אֶגְוָע וְכַחֹול אַרְבֶּה יָמִים	18 Dicebamque: In nidulo meo moriar et sicut palma multiplicabo dies.
19 שָׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי־מָיִם וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי	19 Radix mea aperta est secus aquas, et ros morabitur in ramis meis.
20 כְּבֹודִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף	20 Gloria mea semper innovabitur, et arcus meus in manu mea instaurabitur.
21 לִי־שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ וְיִדְּמוּ לְמֹו עֲצָתִי	21 Qui me audiebant, blandiebantur et intenti tacebant ad consilium meum.
22 אַחֲרֵי דְבָרִי לֹא יִשְׁנוּ וְעָלֵימֹו תִּטֹּף מִלָּתִי	22 Verbis meis addere nihil audebant, et super illos stillabat eloquium meum.
23 וְיִחֲלוּ כַמָּטָר לִי וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקֹושׁ	23 Exspectabant me sicut pluviam et os suum aperiebant quasi ad imbrem serotinum.
24 אֶשְׂחַק אֲלֵהֶם לֹא יַאֲמִינוּ וְאֹור פָּנַי לֹא יַפִּילוּן	24 Si quando ridebam ad eos, non credebant, et lux vultus mei non cadebat in terram.
25 אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכֹּון כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם	25 Si voluissem ire ad eos, sedebam primus; cumque sederem quasi rex, circumstante exercitu, eram tamen maerentium consolator.