Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 26

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיַּעַן אִיֹּוב וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Job dixit :
2 מֶה־עָזַרְתָּ לְלֹא־כֹחַ הֹושַׁעְתָּ זְרֹועַ לֹא־עֹז	2 Cujus adjutor es ? numquid imbecillis ? et sustentas brachium ejus qui non est fortis ?
3 מַה־יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הֹודָעְתָּ	3 Cui dedisti consilium ? forsitan illi qui non habet sapientiam : et prudentiam tuam ostendisti plurimam.
4 אֶת־מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת־מִי יָצְאָה מִמֶּךָּ	4 Quem docere voluisti ? nonne eum qui fecit spiramentum ?
5 הָרְפָאִים יְחֹולָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם	5 Ecce gigantes gemunt sub aquis, et qui habitant cum eis.
6 עָרֹום שְׁאֹול נֶגְדֹּו וְאֵין כְּסוּת לָאֲבַדֹּון	6 Nudus est infernus coram illo, et nullum est operimentum perditioni.
7 נֹטֶה צָפֹון עַל־תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִי־מָה	7 Qui extendit aquilonem super vacuum, et appendit terram super nihilum.
8 צֹרֵר־מַיִם בְּעָבָיו וְלֹא־נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּם	8 Qui ligat aquas in nubibus suis, ut non erumpant pariter deorsum.
9 מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנֹו	9 Qui tenet vultum solii sui, et expandit super illud nebulam suam.
10 חֹק־חָג עַל־פְּנֵי־מָיִם עַד־תַּכְלִית אֹור עִם־חֹשֶׁךְ	10 Terminum circumdedit aquis, usque dum finiantur lux et tenebræ.
11 עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרֹופָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתֹו	11 Columnæ cæli contremiscunt, et pavent ad nutum ejus.
12 בְּכֹחֹו רָגַע הַיָּם [וּבִתוּבְנָתֹו כ] (וּבִתְבוּנָתֹו ק) מָחַץ רָהַב	12 In fortitudine illius repente maria congregata sunt, et prudentia ejus percussit superbum.
13 בְּרוּחֹו שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדֹו נָחָשׁ בָּרִיחַ	13 Spiritus ejus ornavit cælos, et obstetricante manu ejus, eductus est coluber tortuosus.
14 הֶן־אֵלֶּה ׀ קְצֹות [דַּרְכֹּו כ] (דְּרָכָיו ק) וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בֹּו וְרַעַם [גְּבוּרָתֹו כ] (גְּבוּרֹותָיו ק) מִי יִתְבֹּונָן׃ ס	14 Ecce hæc ex parte dicta sunt viarum ejus : et cum vix parvam stillam sermonis ejus audierimus, quis poterit tonitruum magnitudinis illius intueri ?