| 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר | 1 And the LORD spoke to Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they had come out of the land of Egypt, saying, |
| 2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו | 2 "Let the people of Israel keep the passover at its appointed time. |
| 3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו | 3 On the fourteenth day of this month, in the evening, you shall keep it at its appointed time; according to all its statutes and all its ordinances you shall keep it." |
| 4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח | 4 So Moses told the people of Israel that they should keep the passover. |
| 5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל | 5 And they kept the passover in the first month, on the fourteenth day of the month, in the evening, in the wilderness of Sinai; according to all that the LORD commanded Moses, so the people of Israel did. |
| 6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא | 6 And there were certain men who were unclean through touching the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day; and they came before Moses and Aaron on that day; |
| 7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל | 7 and those men said to him, "We are unclean through touching the dead body of a man; why are we kept from offering the LORD's offering at its appointed time among the people of Israel?" |
| 8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם | 8 And Moses said to them, "Wait, that I may hear what the LORD will command concerning you." |
| 9 וידבר יהוה אל משה לאמר | 9 The LORD said to Moses, |
| 10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה | 10 "Say to the people of Israel, If any man of you or of your descendants is unclean through touching a dead body, or is afar off on a journey, he shall still keep the passover to the LORD. |
| 11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו | 11 In the second month on the fourteenth day in the evening they shall keep it; they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs. |
| 12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו | 12 They shall leave none of it until the morning, nor break a bone of it; according to all the statute for the passover they shall keep it. |
| 13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא | 13 But the man who is clean and is not on a journey, yet refrains from keeping the passover, that person shall be cut off from his people, because he did not offer the LORD's offering at its appointed time; that man shall bear his sin. |
| 14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ | 14 And if a stranger sojourns among you, and will keep the passover to the LORD, according to the statute of the passover and according to its ordinance, so shall he do; you shall have one statute, both for the sojourner and for the native." |
| 15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר | 15 On the day that the tabernacle was set up, the cloud covered the tabernacle, the tent of the testimony; and at evening it was over the tabernacle like the appearance of fire until morning. |
| 16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה | 16 So it was continually; the cloud covered it by day, and the appearance of fire by night. |
| 17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל | 17 And whenever the cloud was taken up from over the tent, after that the people of Israel set out; and in the place where the cloud settled down, there the people of Israel encamped. |
| 18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו | 18 At the command of the LORD the people of Israel set out, and at the command of the LORD they encamped; as long as the cloud rested over the tabernacle, they remained in camp. |
| 19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו | 19 Even when the cloud continued over the tabernacle many days, the people of Israel kept the charge of the LORD, and did not set out. |
| 20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו | 20 Sometimes the cloud was a few days over the tabernacle, and according to the command of the LORD they remained in camp; then according to the command of the LORD they set out. |
| 21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו | 21 And sometimes the cloud remained from evening until morning; and when the cloud was taken up in the morning, they set out, or if it continued for a day and a night, when the cloud was taken up they set out. |
| 22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו | 22 Whether it was two days, or a month, or a longer time, that the cloud continued over the tabernacle, abiding there, the people of Israel remained in camp and did not set out; but when it was taken up they set out. |
| 23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה | 23 At the command of the LORD they encamped, and at the command of the LORD they set out; they kept the charge of the LORD, at the command of the LORD by Moses. |
