| 1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא | 1 Hæc quoque lex hostiæ pro delicto, Sancta sanctorum est : |
| 2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב | 2 idcirco ubi immolabitur holocaustum, mactabitur et victima pro delicto : sanguis ejus per gyrum altaris fundetur. |
| 3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב | 3 Offerent ex ea caudam et adipem qui operit vitalia : |
| 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה | 4 duos renunculos, et pinguedinem quæ juxta ilia est, reticulumque jecoris cum renunculis. |
| 5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא | 5 Et adolebit ea sacerdos super altare : incensum est Domini pro delicto. |
| 6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא | 6 Omnis masculus de sacerdotali genere, in loco sancto vescetur his carnibus, quia Sanctum sanctorum est. |
| 7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה | 7 Sicut pro peccato offertur hostia, ita et pro delicto : utriusque hostiæ lex una erit : ad sacerdotem, qui eam obtulerit, pertinebit. |
| 8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה | 8 Sacerdos qui offert holocausti victimam, habebit pellem ejus. |
| 9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה | 9 Et omne sacrificium similæ, quod coquitur in clibano, et quidquid in craticula, vel in sartagine præparatur, ejus erit sacerdotis a quo offertur : |
| 10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו | 10 sive oleo conspersa, sive arida fuerint, cunctis filiis Aaron mensura æqua per singulos dividetur.
|
| 11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה | 11 Hæc est lex hostiæ pacificorum quæ offertur Domino. |
| 12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן | 12 Si pro gratiarum actione oblatio fuerit, offerent panes absque fermento conspersos oleo, et lagana azyma uncta oleo, coctamque similam, et collyridas olei admistione conspersas : |
| 13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו | 13 panes quoque fermentatos cum hostia gratiarum, quæ immolatur pro pacificis : |
| 14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה | 14 ex quibus unus pro primitiis offeretur Domino, et erit sacerdotis qui fundet hostiæ sanguinem, |
| 15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר | 15 cujus carnes eadem comedentur die, nec remanebit ex eis quidquam usque mane. |
| 16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל | 16 Si voto, vel sponte quispiam obtulerit hostiam, eadem similiter edetur die : sed et si quid in crastinum remanserit, vesci licitum est : |
| 17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף | 17 quidquid autem tertius invenerit dies, ignis absumet. |
| 18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא | 18 Si quis de carnibus victimæ pacificorum die tertio comederit, irrita fiet oblatio, nec proderit offerenti : quin potius quæcumque anima tali se edulio contaminaverit, prævaricationis rea erit. |
| 19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר | 19 Caro, quæ aliquid tetigerit immundum, non comedetur, sed comburetur igni : qui fuerit mundus, vescetur ex ea. |
| 20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 20 Anima polluta quæ ederit de carnibus hostiæ pacificorum, quæ oblata est Domino, peribit de populis suis. |
| 21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 21 Et quæ tetigerit immunditiam hominis, vel jumenti, sive omnis rei quæ polluere potest, et comederit de hujuscemodi carnibus, interibit de populis suis.
|
| 22 וידבר יהוה אל משה לאמר | 22 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens : |
| 23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו | 23 Loquere filiis Israël : Adipem ovis, et bovis, et capræ non comedetis. |
| 24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו | 24 Adipem cadaveris morticini, et ejus animalis, quod a bestia captum est, habebitis in varios usus. |
| 25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה | 25 Si quis adipem, qui offerri debet in incensum Domini, comederit, peribit de populo suo. |
| 26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה | 26 Sanguinem quoque omnis animalis non sumetis in cibo, tam de avibus quam de pecoribus. |
| 27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה | 27 Omnis anima, quæ ederit sanguinem, peribit de populis suis.
|
| 28 וידבר יהוה אל משה לאמר | 28 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens : |
| 29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו | 29 Loquere filiis Israël, dicens : Qui offert victimam pacificorum Domino, offerat simul et sacrificium, id est, libamenta ejus. |
| 30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה | 30 Tenebit manibus adipem hostiæ, et pectusculum : cumque ambo oblata Domino consecraverit, tradet sacerdoti, |
| 31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו | 31 qui adolebit adipem super altare, pectusculum autem erit Aaron et filiorum ejus. |
| 32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם | 32 Armus quoque dexter de pacificorum hostiis cedet in primitias sacerdotis. |
| 33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה | 33 Qui obtulerit sanguinem et adipem filiorum Aaron, ipse habebit et armum dextrum in portione sua. |
| 34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל | 34 Pectusculum enim elevationis, et armum separationis, tuli a filiis Israël de hostiis eorum pacificis, et dedi Aaron sacerdoti, et filiis ejus, lege perpetua, ab omni populo Israël. |
| 35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה | 35 Hæc est unctio Aaron et filiorum ejus in cæremoniis Domini die qua obtulit eos Moyses, ut sacerdotio fungerentur, |
| 36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם | 36 et quæ præcepit eis dari Dominus a filiis Israël religione perpetua in generationibus suis. |
| 37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים | 37 Ista est lex holocausti, et sacrificii pro peccato atque delicto, et pro consecratione et pacificorum victimis, |
| 38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני | 38 quam constituit Dominus Moysi in monte Sinai, quando mandabit filiis Israël ut offerrent oblationes suas Domino in deserto Sinai. |
