Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 7

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו	1 Ist nicht Kriegsdienst des Menschen Leben auf der Erde? Sind nicht seine Tage die eines Tagelöhners?
2 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו	2 Wie ein Knecht ist er, der nach Schatten lechzt, wie ein Tagelöhner, der auf den Lohn wartet.
3 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי	3 So wurden Monde voll Enttäuschung mein Erbe und Nächte voller Mühsal teilte man mir zu.
4 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף	4 Lege ich mich nieder, sage ich: Wann darf ich aufstehn? Wird es Abend, bin ich gesättigt mit Unrast, bis es dämmert.
5 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס	5 Mein Leib ist gekleidet in Maden und Schorf, meine Haut schrumpft und eitert.
6 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה	6 Schneller als das Weberschiffchen eilen meine Tage, der Faden geht aus, sie schwinden dahin.
7 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב	7 Denk daran, dass mein Leben nur ein Hauch ist. Nie mehr schaut mein Auge Glück.
8 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני	8 Kein Auge gewahrt mich, das nach mir sieht, suchen mich deine Augen, dann bin ich nicht mehr da.
9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה	9 Die Wolke schwindet, vergeht, so steigt nie mehr auf, wer zur Unterwelt fuhr.
10 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו	10 Nie kehrt er zurück in sein Haus, nie mehr erblickt ihn sein Ort.
11 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי	11 So wehre ich nicht meinem Mund, mit bedrängtem Geist will ich reden, mit betrübter Seele will ich klagen.
12 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר	12 Bin ich das Meer, der Meeresdrache, dass du gegen mich eine Wache stellst?
13 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי	13 Sagte ich: Mein Lager soll mich trösten, mein Bett trage das Leid mit mir!,
14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני	14 so quältest du mich mit Träumen und mit Gesichten jagtest du mich in Angst.
15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי	15 Erwürgt zu werden, zöge ich vor, den Tod diesem Totengerippe.
16 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי	16 Ich mag nicht mehr. Ich will nicht ewig leben. Lass ab von mir; denn nur ein Hauch sind meine Tage.
17 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך	17 Was ist der Mensch, dass du groß ihn achtest und deinen Sinn auf ihn richtest,
18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו	18 dass du ihn musterst jeden Morgen und jeden Augenblick ihn prüfst?
19 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי	19 Wie lange schon schaust du nicht weg von mir, lässt mich nicht los, sodass ich den Speichel schlucke?
20 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא	20 Hab ich gefehlt? Was tat ich dir, du Menschenwächter? Warum stellst du mich vor dich als Zielscheibe hin? Bin ich dir denn zur Last geworden?
21 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני	21 Warum nimmst du mein Vergehen nicht weg, lässt du meine Schuld nicht nach? Dann könnte ich im Staub mich betten; suchtest du mich, wäre ich nicht mehr da.