Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	SAGRADA BIBLIA
1 ויען איוב ויאמר	1 Jó respondeu então nestes termos:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 Até quando afligireis a minha alma e me atormentareis com vossos discursos?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Eis que já por dez vezes me ultrajastes, e não vos envergonhais de me insultar.
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Mesmo que eu tivesse verdadeiramente pecado, minha culpa só diria respeito a mim mesmo.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Se vos quiserdes levantar contra mim, e convencer-me de ignomínia,
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 sabei que foi Deus quem me afligiu e me cercou com suas redes.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Clamo contra a violência, e ninguém me responde; levanto minha voz, e não há quem me faça justiça.
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 Fechou meu caminho para que eu não possa passar, e espalha trevas pelo meu caminho;
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 despojou-me de minha glória, e tirou-me a coroa da cabeça.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Demoliu-me por inteiro, e pereço, desenraizou minha esperança como uma árvore,
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 acendeu a sua cólera contra mim, tratou-me como um inimigo.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Suas milícias se concentraram, construíram aterros para me assaltarem, acamparam em volta de minha tenda.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 Meus irmãos foram para longe de mim, meus amigos de mim se afastaram.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 Meus parentes e meus íntimos desapareceram, os hóspedes de minha casa esqueceram-se de mim.
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 Minhas servas olham-me como um estranho, sou um desconhecido para elas.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Chamo meu escravo, ele não responde, preciso suplicar-lhe com a boca.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Minha mulher tem horror de meu hálito, sou pesado aos meus próprios filhos.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Até as crianças caçoam de mim; quando me levanto, troçam de mim.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Meus íntimos me abominam, aqueles que eu amava voltam-se contra mim.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Meus ossos estão colados à minha pele, à minha carne, e fujo com a pele de meus dentes.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 Compadecei-vos de mim, compadecei-vos de mim, ao menos vós, que sois meus amigos, pois a mão de Deus me feriu.
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 Por que me perseguis como Deus, e vos mostrais insaciáveis de minha carne?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 Oh!, se minhas palavras pudessem ser escritas, consignadas num livro,
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 gravadas por estilete de ferro em chumbo, esculpidas para sempre numa rocha!
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Eu o sei: meu vingador está vivo, e aparecerá, finalmente, sobre a terra.
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 Por detrás de minha pele, que envolverá isso, na minha própria carne, verei Deus.
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Eu mesmo o contemplarei, meus olhos o verão, e não os olhos de outro; meus rins se consomem dentro de mim.
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Pois, se dizes: Por que o perseguimos, e como encontraremos nele uma razão para condená-lo?
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 Temei o gume da espada, pois a cólera de Deus persegue os maus, e sabereis que há uma justiça.