Giobbe 16

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E GIOBBE rispose e disse:	1 ויען איוב ויאמר
2 Io ho più volte udite le stesse cose; Voi tutti siete consolatori molesti.	2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם
3 Finiranno mai le parole di vento? Ovvero, di che ti fai forte, che tu replichi ancora?	3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה
4 Se l’anima vostra fosse nello stato dell’anima mia, Anch’io potrei parlar come voi, Mettere insieme parole contro a voi, E scuotervi il capo contra.	4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי
5 Ma anzi io vi conforterei con la mia bocca, E la consolazione delle mie labbra rallenterebbe il vostro dolore	5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך
6 Se io parlo, il mio dolore non però si rallenta; E se io resto di parlare, quanto se ne partirà egli da me?	6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך
7 Certo, egli ora mi ha straccato; E tu mi hai, o Dio, diserta tutta la mia brigata.	7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי
8 E mi hai fatto diventar tutto grinzo, Il che è un testimonio del mio male; La mia magrezza si leva contro a me, e mi testifica contra in faccia.	8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה
9 L’ira sua mi ha lacerato, ed egli procede contro a me da avversario; Egli digrigna i denti contro a me; Il mio nemico appunta i suoi occhi in me.	9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי
10 Hanno aperta la bocca contro a me, Mi hanno battuto in su le guance per vituperio, Si sono adunati insieme contro a me.	10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון
11 Iddio mi ha messo in poter del perverso, E mi ha fatto cader nelle mani degli empi.	11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני
12 Io era in istato tranquillo, ed egli mi ha rotto; E presomi per lo collo, mi ha tritato, E mi ha rizzato per suo bersaglio.	12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה
13 I suoi arcieri mi hanno intorniato; Egli mi trafigge le reni, e non mi risparmia punto; Egli mi ha sparso in terra il mio fiele.	13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי
14 Egli mi rompe di rottura sopra rottura, Egli mi corre addosso come un possente uomo.	14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור
15 Io ho cucito un sacco sopra la mia pelle, Ed ho lordato il mio splendore nella polvere.	15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני
16 La mia faccia è sucida di piangere, E l’ombra della morte è in su le mie palpebre;	16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות
17 Quantunque non vi sia violenza nelle mie mani, E la mia orazione sia pura.	17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה
18 O terra, non nascondere il sangue sparso da me; E se così è, il mio grido non abbia luogo.	18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי
19 Eziandio ora, ecco, il mio testimonio è ne’ cieli; Il mio testimonio è ne’ luoghi sovrani.	19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים
20 O miei oratori, o amici miei, L’occhio mio si volge lagrimando a Dio.	20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני
21 Oh! potesse pur l’uomo piatire con Dio, Come un uomo col suo compagno!	21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו
22 Perciocchè i miei brevi anni se ne vanno forniti; Ed io me ne vo per un sentiero, onde non tornerò più	22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך