Évangile selon Luc 7

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Après avoir donné tout cet enseignement au peuple, Jésus rentra à Capharnaüm.	1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום
2 Le serviteur d’un officier était si malade qu’il était sur le point de mourir; or cet officier l’estimait beaucoup.	2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד
3 Comme il avait entendu parler de Jésus, il envoya vers lui quelques Juifs importants pour lui demander de venir guérir son serviteur.	3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו
4 Arrivés près de Jésus, ceux-ci insistent: "Il mérite que tu fasses cela pour lui,	4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו
5 car il aime notre nation et c’est lui qui nous a construit la synagogue.”	5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת
6 Jésus part donc avec eux. Quand déjà il n’est plus loin de la maison, l’officier envoie d’autres amis pour lui dire: "Ne prenez pas tant de peine! Qui suis-je pour que vous veniez sous mon toit?	6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי
7 C’est pourquoi déjà je n’ai pas voulu aller moi-même vous chercher. “Dites seulement une parole et mon serviteur sera guéri!	7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי
8 J’ai beau n’être qu’un subalterne, j’ai des soldats sous mes ordres et quand je dis à l’un: ‘Va!’ il va. À un autre je dis: ‘Viens!’, et il vient, et à mon serviteur: ‘Fais cela’, et il le fait.”	8 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה
9 En l’entendant parler ainsi, Jésus était dans l’admiration. Il se tourna alors vers la foule qui le suivait et déclara: "Je vous le dis: même en Israël je n’ai pas rencontré une telle foi!”	9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת
10 Les envoyés s’en revinrent à la maison, ce fut pour y trouver le serviteur en parfaite santé.	10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא
11 Un peu plus tard Jésus se rendit dans une ville appelée Naïm. Ses disciples faisaient route avec lui, c’était toute une troupe.	11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב
12 Comme il approchait de la porte de la ville, voici qu’on emportait pour l’enterrer, un fils unique dont la mère était veuve. Les gens de la ville, en grand nombre, l’accompagnaient.	12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר
13 À sa vue le Seigneur eut pitié d’elle; il lui dit: "Ne pleure pas.”	13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי
14 Puis il s’approcha et toucha le brancard: les porteurs s’arrêtèrent. Jésus dit alors: "Jeune homme je te parle: Lève-toi!”	14 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה
15 Et voici que le mort se redresse, s’assoit et commence à parler. Et Jésus le rend à sa mère.	15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו
16 Une crainte religieuse saisit toute l’assistance; ils louaient Dieu en ces termes: "Un grand prophète s’est levé parmi nous: Dieu a visité son peuple!”	16 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו
17 C’est cela même qu’on entendait dire de lui par tout le pays des Juifs aussi bien que dans les régions voisines.	17 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר
18 Les disciples de Jean-Baptiste le tenaient au courant de tous ces événements. Il appela deux de ses disciples	18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה
19 et les envoya au Seigneur pour lui dire: "Es-tu celui qui doit venir ou devons-nous en attendre un autre?”	19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר
20 Lorsque ces hommes arrivèrent près de Jésus, ils lui dirent: "Jean-Baptiste nous envoie vers toi pour te demander: Es-tu celui qui doit venir ou devons-nous en attendre un autre?”	20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר
21 À ce moment même Jésus rendit la santé à bien des gens affligés de maladies, d’infirmités et d’esprits mauvais; et il redonna la vue à plusieurs aveugles.	21 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים
22 Puis il répondit aux envoyés: "Repartez dire à Jean ce que vous venez de voir et d’entendre: les aveugles retrouvent la vue, les éclopés marchent, les lépreux sont purifiés, les sourds entendent, les morts se réveillent et les pauvres entendent une bonne nouvelle.	22 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים
23 Mais heureux particulièrement celui qui me voit si ce n’est pas pour sa chute!”	23 ואשרי אשר לא יכשל בי
24 Lorsque les envoyés de Jean furent partis, Jésus commença à parler de Jean à la foule: "Que cherchiez-vous à voir quand vous alliez au désert? Un roseau agité par le vent?	24 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח
25 Qu’alliez-vous voir? Un homme avec des habits douillets? Mais ceux qui portent des habits douillets et font les bons repas se trouvent dans les palais des rois!	25 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה
26 Alors, qu’alliez-vous voir? Un prophète? Oui, je vous le dis, et plus qu’un prophète!	26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא
27 Car c’est de lui qu’il est écrit: J’envoie mon messager devant toi pour qu’il te prépare le chemin.	27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך
28 “Oui, je vous le dis, personne n’est plus grand que Jean parmi les fils de la femme. Et cependant le plus petit dans le Royaume de Dieu est plus grand que lui.	28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו
29 “Tout le peuple est venu l’entendre, même les collecteurs de l’impôt: ils ont confessé leurs fautes et reçu le baptême de Jean.	29 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן
30 Et quand les Pharisiens et les maîtres de la Loi ne se sont pas fait baptiser par lui, ils ont dit non à ce que Dieu leur demandait.	30 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו
31 “Comment donc vais-je dépeindre les hommes de la présente génération?	31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים
32 Ils font penser à des gamins assis sur la place; un groupe interpelle les autres: ‘Nous avons joué de la flûte pour vous et vous n’avez pas dansé. Et quand nous avons fait la lamentation, vous n’avez pas pleuré!’	32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם
33 “Rappelez-vous Jean; il ne mangeait pas de pain, il ne buvait pas de vin, et quand il est venu on a dit: ‘Il a un démon.’	33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו
34 Et puis vient le Fils de l’Homme qui mange et qui boit, et l’on dit: ‘Voilà un mangeur et un buveur de vin, un ami des collecteurs de l’impôt et des pécheurs!’	34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים
35 Mais les enfants de la Sagesse savent qu’elle a bien agi.”	35 ותצדק החכמה על ידי כל בניה
36 Un Pharisien avait invité Jésus à manger chez lui. Il entra dans la maison du Pharisien et s’allongea pour le repas.	36 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב
37 Or dans cette ville il y avait une femme connue comme pécheresse. Sachant que Jésus était à table dans la maison du Pharisien, elle se procura un vase précieux rempli de parfum.	37 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור
38 Elle se tenait en arrière, aux pieds de Jésus, et elle pleurait. Bientôt ses larmes commencèrent à inonder les pieds de Jésus. De ses cheveux elle les essuyait et les embrassait longuement puis elle y versait du parfum.	38 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן
39 En voyant cela, le Pharisien qui l’avait invité se dit en lui-même: "Si cet homme était prophète, il saurait que celle qui le touche est une pécheresse; il connaîtrait cette femme et comment elle est”.	39 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא
40 Jésus prend alors la parole et lui dit: "Simon, j’ai quelque chose à te dire.” Et celui-ci de répondre: "Parle, maître!”	40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר
41 Jésus reprend: "Un homme a prêté de l’argent à deux clients, l’un lui doit 500 pièces d’argent, l’autre 50.	41 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים
42 Comme aucun des deux n’a de quoi lui rendre, il efface leurs dettes à tous les deux. Lequel, à ton avis l’aimera davantage?”	42 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו
43 Simon répond: "Je suppose que c’est celui qui avait la plus grande dette.” Jésus lui dit: "Tu as bien jugé!”	43 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת
44 Et se tournant vers la femme, il dit à Simon: "Tu vois cette femme. Je suis entré chez toi et tu ne m’as pas versé d’eau sur les pieds, mais elle, elle les a inondés de ses larmes et les a essuyés de ses cheveux.	44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה
45 Tu ne m’as pas embrassé; mais depuis qu’elle est entrée, elle n’a pas cessé de m’embrasser longuement les pieds.	45 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי
46 Tu ne m’as pas parfumé la tête, alors qu’elle a couvert mes pieds de parfum.	46 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי
47 “C’est pourquoi, je te le dis, ses péchés, ses nombreux péchés lui sont pardonnés, parce qu’elle a beaucoup aimé! Mais celui à qui l’on pardonne peu montre peu d’amour!”	47 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט
48 Jésus dit alors à la femme: "Tes péchés sont pardonnés!”	48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך
49 Et les invités commencèrent à se dire les uns aux autres: "Comment peut-il maintenant pardonner les péchés?”	49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים
50 Mais de nouveau Jésus s’adressa à la femme: "Ta foi t’a sauvée, va en paix.”	50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום