Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לָכֵן אַחַי הַקְּדוֹשִׁים חֲבֵרִים לַקְּרִיאָה שֶׁל־מַעְלָה הַבִּיטוּ אֶל־הַשָּׁלִיחַ וְכֹהֵן הוֹדָיָתֵנוּ הַגָּדוֹל אֶל־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	1 Unde, fratres sancti, vocationis cælestis participes, considerate Apostolum, et pontificem confessionis nostræ Jesum :
2 אֲשֶׁר־הוּא נֶאֱמָן לְעֹשֵׂהוּ כְּמוֹ גַם־משֶׁה בְּכָל־בֵּיתוֹ	2 qui fidelis est ei, qui fecit illum, sicut et Moyses in omni domo ejus.
3 כִּי־כָבוֹד גָּדוֹל מִמּשֶׁה נָחַל־זֶה כַּאֲשֶׁר בֹּנֵה הַבַּיִת חָשׁוּב יוֹתֵר מִן־הַבָּיִת	3 Amplioris enim gloriæ iste præ Moyse dignus est habitus, quanto ampliorem honorem habet domus, qui fabricavit illam.
4 כִּי כָל־בַּיִת יֶשׁ־לוֹ בֹנֶה אֲבָל בּוֹנֵה כֹל הוּא הָאֱלֹהִים	4 Omnis namque domus fabricatur ab aliquo : qui autem omnia creavit, Deus est.
5 וְהֵן משֶׁה נֶאֱמָן בְּכָל־בֵּיתוֹ כְּעֶבֶד לְעֵדוּת הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לְהֵאָמֵר	5 Et Moyses quidem fidelis erat in tota domo ejus tamquam famulus, in testimonium eorum, quæ dicenda erant :
6 אֲבָל הַמָּשִׁיחַ הוּא הַבֵּן עַל־בֵּיתוֹ וַאֲנַחְנוּ בֵיתוֹ אִם־נַחֲזִיק בַּבִּטָּחוֹן וּבִתְהִלַּת הַתִּקְוָה וְלֹא־נַרְפֶּנָּה עַד־הַקֵּץ	6 Christus vero tamquam filius in domo sua : quæ domus sumus nos, si fiduciam, et gloriam spei usque ad finem, firmam retineamus.
7 לָכֵן כְּמַאֲמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ	7 Quapropter sicut dicit Spiritus Sanctus : Hodie si vocem ejus audieritis,
8 אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר	8 nolite obdurare corda vestra, sicut in exacerbatione secundum diem tentationis in deserto,
9 אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִי אַרְבָּעִים שָׁנָה	9 ubi tentaverunt me patres vestri : probaverunt, et viderunt opera mea
10 לָכֵן אָקוּט בַּדּוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי	10 quadraginta annis : propter quod infensus fui generationi huic, et dixi : Semper errant corde. Ipsi autem non cognoverunt vias meas,
11 אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי	11 sicut juravi in ira mea : Si introibunt in requiem meam.
12 רְאוּ עַתָּה אֶחָי פֶּן־יֵשׁ בְּאֶחָד מִכֶּם לֶב־רַע וַחֲסַר אֱמוּנָה לָסוּר מֵאֱלֹהִים חַיִּים	12 Videte fratres, ne forte sit in aliquo vestrum cor malum incredulitatis, discedendi a Deo vivo :
13 אַךְ־הוֹכֵחַ תּוֹכִיחוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יוֹם יוֹם עַד־שֶׁיִּקָּרֵא הַיּוֹם לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יַקְשֶׁה אִישׁ מִכֶּם אֶת־לִבּוֹ בְּמַדּוּחֵי פָשַׁע	13 sed adhortamini vosmetipsos per singulos dies, donec hodie cognominatur, ut non obduretur quis ex vobis fallacia peccati.
14 כִּי נִתְחַבַּרְנוּ לַמָּשִׁיחַ אִם־נַחֲזִיק בְּרֵאשִׁית הַבִּטְחָה וְלֹא נַרְפֶּנָּה עַד־הַקֵּץ	14 Participes enim Christi effecti sumus, si tamen initium substantiæ ejus usque ad finem firmum retineamus.
15 כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר הַיּוֹם אִם־בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה	15 Dum dicitur : Hodie si vocem ejus audieritis, nolite obdurare corda vestra, quemadmodum in illa exacerbatione.
16 מִי אֵפוֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וַיָּרִיבוּ הֲלֹא כָּל־יֹצְאֵי מִצְרַיִם בְּיַד־משֶׁה	16 Quidam enim audientes exacerbaverunt : sed non universi qui profecti sunt ex Ægypto per Moysen.
17 וּבְמִי הִתְקוֹטֵט אַרְבָּעִים שָׁנָה הֲלֹא בַחַטָּאִים אֲשֶׁר נָפְלוּ פִגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר	17 Quibus autem infensus est quadraginta annis ? nonne illis qui peccaverunt, quorum cadavera prostrata sunt in deserto ?
18 וּלְמִי נִשְׁבַּע לְבִלְתִּי־בֹא אֶל־מְנוּחָתוֹ אִם־לֹא לַסּוֹרְרִים	18 Quibus autem juravit non introire in requiem ipsius, nisi illis qui increduli fuerunt ?
19 וַאֲנַחְנוּ רֹאִים כִּי לֹא יָכְלוּ לָבוֹא עַל־אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ	19 Et videmus, quia non potuerunt introire propter incredulitatem.