Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA MARTINI
1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּמִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּקְוָתֵנוּ	1 Paolo Apostolo di Gesù Cristo secondo l'ordinazione di Dio Salvatore nostro, e di Gesù Cristo nostra speranza:
2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	2 A Timoteo per la fede figliuolo diletto: grazia, misericordia, e pace da Dio Padre, e da Gesù Cristo Signor nostro.
3 הִנֵּה בְּלֶכְתִּי לְמַקְדּוֹנְיָא בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לָשֶׁבֶת בְּאֶפְסוֹס לְמַעַן תַּזְהִיר מִקְצָת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹרוּ תּוֹרָה זָרָה	3 Siccome ti pregai, che rimanessi in Efeso, mentr' io andava nella Macedonia, perché facessi intendere a certuni, che non tenessero diversa dottrina,
4 וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לְהַגָּדוֹת וּלְלִמּוּדֵי תוֹלָדוֹת אֵין־קֵץ הַמְבִיאִים יוֹתֵר לִשְׁאֵלוֹת מִלִּבְנוֹת בֵּית־אֱלֹהִים בָּאֱמוּנָה וְלִשְׁמֹר פִּקּוּדָיו	4 Né andasser dietro alle favole, e alle genealogie, che non hanno fine: le quali partoriscon piuttosto delle dispute, che quell'edificazione di Dio, che si ha per la fede.
5 כִּי־תַכְלִית הַמִּצְוָה הִיא הָאַהֲבָה בְּלֵב טָהוֹר וּבְרוּחַ טוֹבָה וּבֶאֱמוּנָה לֹא־צְבוּעָה	5 Or il fine del precetto è la carità di puro cuore, e di buona coscienza, e di fede non simulata.
6 יֵשׁ אֲשֶׁר תָּעוּ מִמֶּנָּה וַיִּפְנוּ אַחֲרֵי לִמּוּדֵי תֹהוּ	6 Dalle quali cose alcuni avendo deviato, hanno dato nei vani cicalecci,
7 בְּחָשְׁבָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תוֹרָה וְאֵינָם מְבִינִים מָה הֵם אֹמְרִים וּמָה הֵם מַחְלִיטִים	7 Volendo farla da dottori della legge, senza intendere né le cose, che dicono, né quelle, che danno per certe.
8 אֲבָל יָדַעְנוּ כִּי הַתּוֹרָה טוֹבָה הִיא אִם־יִתְנַהֵג בָּהּ הָאָדָם כַּתּוֹרָה	8 Or sappiamo, che buona è la legge, se uno se ne serve legittimamente:
9 בְּדַעְתּוֹ זֹאת כִּי חֹק לֹא הוּשַׂם בַּעֲבוּר הַצַּדִּיק אֶלָּא בַּעֲבוּר הַסּוֹרְרִים וְהַמֹּרְדִים הָרְשָׁעִים וְהַחַטָּאִים עֹשֵׂי זִמָּה וּנְבָלָה מַכֵּי־אָב וּמַכֵּי־אֵם וּמְרַצְּחִים	9 Non ignorando, come la legge non è fatta pel giusto, ma per gli ingiusti, e disubbidienti, per gli empi, e peccatori, per gli scellerati, e profani, pei parricidi, e matricidi, e omicidi,
10 וְזֹנִים וְשֹׁכְבִים אֶת־זָכָר וְגֹנְבֵי אָדָם וְכֹזְבִים וְנִשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וְכָל־מַעֲשֶׂה הֶפֶךְ מִן־הַלֶּקַח הַבָּרִיא	10 Pei fornicatori, pei rei di delitto infame, per coloro, che ruban gli schiavi, pe' bugiardi, e spergiuri, e s'altro v' ha, che alla sana dottrina s' opponga,
11 כְּפִי בְשׂוֹרַת כְּבוֹד הָאֵל הַמְבֹרָךְ אֲשֶׁר פְּקָדָהּ עָלָי	11 La quale è secondo il glorioso vangelo del beato Iddio, il quale è stato a me affidato.
12 וְהִנְנִי מוֹדֶה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל כִּי חֲשָׁבַנִי נֶאֱמָן וַיְשִׂימֵנִי לִמְשָׁרֵת לוֹ	12 Rendo grazie a colui, che mi ha fatto forte, a Gesù Cristo Signor nostro, perché mi ha giudicato fedele, ponendomi nel ministero:
13 אֹתִי אֲשֶׁר מִלְּפָנִים הָיִיתִי מְגַדֵּף וּמְרַדֵּף וּמְחָרֵף אֲבָל רֻחַמְתִּי כִּי עָשִׂיתִי מִבְּלִי־דַעַת בְּאֵין אֱמוּנָה	13 Me, cha prima fui bestemmiatore e persecutore, e oppressore, ma conseguii misericordia da Dio, perché per ignoranza lo feci, essendo incredulo.
14 וַיִּגְדַּל עָלַי בִּמְאֹד מְאֹד חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ עִם־הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	14 Ma soprabbondò la grazia del Signor nostro colla fede, e colla carità, ch' è in Cristo Gesù.
15 נֶאֱמָן הַדָּבָר וְרָאוּי לְהִתְקַבֵּל עַל־כֹּל כִּי־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בָּא לָעוֹלָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הַחַטָּאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי הַגָּדוֹל בָּהֶם	15 Parola fedele, e degna di ogni accettazione, che Gesù Cristo venne in questo mondo a salvare i peccatori, de' quali il primo son io.
16 וּבַעֲבוּר זֹאת רֻחַמְתִּי לְמַעַן אֲשֶׁר יַרְאֶה יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּי בָרִאשׁוֹנָה אֶת־כָּל־אֹרֶךְ רוּחוֹ לִהְיוֹתִי לְמוֹפֵת לְכֹל אֲשֶׁר־יָבֹאוּ לְהַאֲמִין בּוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם	16 Ma per questo trovai misericordia affinchè in me prima io facesse vedere Cristo Gesù tutta la pazienza per modello a coloro, i quali sono per credere a lui, per la vita eterna.
17 וּלְמֶלֶךְ עוֹלָמִים לֵאלֹהִים הַקַּיָּם לָעַד וְהַנֶּעְלָם מֵעַיִן וְהֶחָכָם לְבַדּוֹ לוֹ הַכָּבוֹד וְהֶהָדָר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן	17 Al Re de' secoli immortale, invisibile, al solo Dio, onore, e gloria pe' secoli de' secoli. Cosi sia.
18 אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי מְצַוְּךָ בְּנִי טִימוֹתִיּוֹס כְּפִי הַנְּבוּאוֹת הַקֹּדְמוֹת עָלֶיךָ שֶׁתִּלָּחֵם לְפִיהֶן הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה	18 Questo avvertimento ti raccomando, o figliuolo Timoteo, che seconda le profezie, che di te precedettero, secondo queste militi nella buona milizia,
19 לֶאֱחֹז בָּאֱמוּנָה וּבָרוּחַ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר־יֵשׁ מֹאֲסִים בָּהּ וַתִּשָּׁבֵר אֳנִיַּת אֱמוּנָתָם	19 Tenendo la fede, e la buona coscienza, rigettata la quale taluni han fatto naufragio intorno alla fede:
20 וּמֵהֶם הוּמְנִיּוֹס וַאֲלֶכְּסַנְדֶּר אֲשֶׁר מְסַרְתִּים לַשָּׂטָן לְמַעַן יִוָּסְרוּ לְבִלְתִּי גַדֵּף עוֹד	20 Del numero de' quali è Hymeneo, e Alessandro: i quali io ho consegnati a Satana, perché imparino a non bestemmiare.
21 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־יָצְאָה נְבוּאָה בִּרְצוֹן הָאָדָם כִּי אִם־בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נְשָׂאָם דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי אֱלֹהִים הַקְּדשִׁים