Seconda lettera di Pietro - (מכתב שני של פיטר) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DIODATI
1 פּוֹלוֹס שְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כְּמִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ תִּקְוָתֵנוּ	1 PAOLO, apostolo di Gesù Cristo, per comandamento di Dio, nostro Salvatore; e del Signor Gesù Cristo, nostra speranza;
2 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	2 a Timoteo, mio vero figliuolo in fede; grazia, misericordia, e pace, da Dio nostro padre, e da Cristo Gesù, nostro Signore.
3 הִנֵּה בְּלֶכְתִּי לְמַקְדּוֹנְיָא בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לָשֶׁבֶת בְּאֶפְסוֹס לְמַעַן תַּזְהִיר מִקְצָת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹרוּ תּוֹרָה זָרָה	3 SICCOME io ti esortai di rimanere in Efeso, quando io andava in Macedonia, fa’ che tu dinunzi ad alcuni che non insegnino dottrina diversa.
4 וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לְהַגָּדוֹת וּלְלִמּוּדֵי תוֹלָדוֹת אֵין־קֵץ הַמְבִיאִים יוֹתֵר לִשְׁאֵלוֹת מִלִּבְנוֹת בֵּית־אֱלֹהִים בָּאֱמוּנָה וְלִשְׁמֹר פִּקּוּדָיו	4 E che non attendano a favole, ed a genealogie senza fine; le quali producono piuttosto quistioni, che edificazion di Dio, che è in fede
5 כִּי־תַכְלִית הַמִּצְוָה הִיא הָאַהֲבָה בְּלֵב טָהוֹר וּבְרוּחַ טוֹבָה וּבֶאֱמוּנָה לֹא־צְבוּעָה	5 Or il fine del comandamento è carità, di cuor puro, e di buona coscienza, e di fede non finta.
6 יֵשׁ אֲשֶׁר תָּעוּ מִמֶּנָּה וַיִּפְנוּ אַחֲרֵי לִמּוּדֵי תֹהוּ	6 Dalle quali cose alcuni essendosi sviati, si son rivolti ad un vano parlare;
7 בְּחָשְׁבָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תוֹרָה וְאֵינָם מְבִינִים מָה הֵם אֹמְרִים וּמָה הֵם מַחְלִיטִים	7 volendo esser dottori della legge, non intendendo nè le cose che dicono, nè quelle delle quali affermano.
8 אֲבָל יָדַעְנוּ כִּי הַתּוֹרָה טוֹבָה הִיא אִם־יִתְנַהֵג בָּהּ הָאָדָם כַּתּוֹרָה	8 Or noi sappiamo che la legge è buona, se alcuno l’usa legittimamente.
9 בְּדַעְתּוֹ זֹאת כִּי חֹק לֹא הוּשַׂם בַּעֲבוּר הַצַּדִּיק אֶלָּא בַּעֲבוּר הַסּוֹרְרִים וְהַמֹּרְדִים הָרְשָׁעִים וְהַחַטָּאִים עֹשֵׂי זִמָּה וּנְבָלָה מַכֵּי־אָב וּמַכֵּי־אֵם וּמְרַצְּחִים	9 Sapendo questo: che la legge non è posta al giusto, ma agl’iniqui, e ribelli, agli empi, e peccatori, agli scellerati, e profani, agli uccisori di padri e madri,
10 וְזֹנִים וְשֹׁכְבִים אֶת־זָכָר וְגֹנְבֵי אָדָם וְכֹזְבִים וְנִשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וְכָל־מַעֲשֶׂה הֶפֶךְ מִן־הַלֶּקַח הַבָּרִיא	10 a’ micidiali, a’ fornicatori, a quelli che usano co’ maschi, a’ rubatori d’uomini, a’ falsari, agli spergiuratori; e se vi è alcun’altra cosa contraria alla sana dottrina;
11 כְּפִי בְשׂוֹרַת כְּבוֹד הָאֵל הַמְבֹרָךְ אֲשֶׁר פְּקָדָהּ עָלָי	11 secondo l’evangelo della gloria del beato Iddio, il qual m’è stato fidato
12 וְהִנְנִי מוֹדֶה לְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל כִּי חֲשָׁבַנִי נֶאֱמָן וַיְשִׂימֵנִי לִמְשָׁרֵת לוֹ	12 E rendo grazie a Cristo nostro Signore, il qual mi fortifica, ch’egli mi ha reputato fedele, ponendo al ministerio me,
13 אֹתִי אֲשֶׁר מִלְּפָנִים הָיִיתִי מְגַדֵּף וּמְרַדֵּף וּמְחָרֵף אֲבָל רֻחַמְתִּי כִּי עָשִׂיתִי מִבְּלִי־דַעַת בְּאֵין אֱמוּנָה	13 il quale innanzi era bestemmiatore, e persecutore, ed ingiurioso; ma misericordia mi è stata fatta, perciocchè io lo feci ignorantemente, non avendo la fede.
14 וַיִּגְדַּל עָלַי בִּמְאֹד מְאֹד חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ עִם־הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	14 Ma la grazia del Signor nostro è soprabbondata, con fede e carità, che è in Cristo Gesù.
15 נֶאֱמָן הַדָּבָר וְרָאוּי לְהִתְקַבֵּל עַל־כֹּל כִּי־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בָּא לָעוֹלָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הַחַטָּאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי הַגָּדוֹל בָּהֶם	15 Certa è questa parola, e degna d’essere accettata per ogni maniera: che Cristo Gesù è venuto nel mondo, per salvare i peccatori, de’ quali io sono il primo.
16 וּבַעֲבוּר זֹאת רֻחַמְתִּי לְמַעַן אֲשֶׁר יַרְאֶה יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בִּי בָרִאשׁוֹנָה אֶת־כָּל־אֹרֶךְ רוּחוֹ לִהְיוֹתִי לְמוֹפֵת לְכֹל אֲשֶׁר־יָבֹאוּ לְהַאֲמִין בּוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם	16 Ma, per questo mi è stata fatta misericordia, acciocchè Gesù Cristo mostrasse in me primieramente tutta la sua clemenza, per essere esempio a coloro che per l’avvenire crederebbero in lui a vita eterna.
17 וּלְמֶלֶךְ עוֹלָמִים לֵאלֹהִים הַקַּיָּם לָעַד וְהַנֶּעְלָם מֵעַיִן וְהֶחָכָם לְבַדּוֹ לוֹ הַכָּבוֹד וְהֶהָדָר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן	17 Or al Re de’ secoli, immortale, invisibile, a Dio solo savio, sia onore, e gloria ne’ secoli de’ secoli. Amen
18 אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי מְצַוְּךָ בְּנִי טִימוֹתִיּוֹס כְּפִי הַנְּבוּאוֹת הַקֹּדְמוֹת עָלֶיךָ שֶׁתִּלָּחֵם לְפִיהֶן הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה	18 Io ti raccomando questo comandamento, o figliuol Timoteo: che secondo le profezie che innanzi sono state di te, tu guerreggi, in virtù d’esse, la buona guerra.
19 לֶאֱחֹז בָּאֱמוּנָה וּבָרוּחַ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר־יֵשׁ מֹאֲסִים בָּהּ וַתִּשָּׁבֵר אֳנִיַּת אֱמוּנָתָם	19 Avendo fede, e buona coscienza; la quale avendo alcuni gettata via, hanno fatto naufragio intorno alla fede.
20 וּמֵהֶם הוּמְנִיּוֹס וַאֲלֶכְּסַנְדֶּר אֲשֶׁר מְסַרְתִּים לַשָּׂטָן לְמַעַן יִוָּסְרוּ לְבִלְתִּי גַדֵּף עוֹד	20 De’ quali è Imeneo, ed Alessandro, i quali io ho dati in man di Satana, acciocchè sieno castigati, ed ammaestrati a non bestemmiare
21 כִּי מֵעוֹלָם לֹא־יָצְאָה נְבוּאָה בִּרְצוֹן הָאָדָם כִּי אִם־בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר נְשָׂאָם דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי אֱלֹהִים הַקְּדשִׁים