Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ לֹא מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא עַל־יְדֵי בֶן־אָדָם כִּי אִם־עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהִים הָאָב אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים	1 Paulus, Apostolus non ab hominibus, neque per hominem, sed per Jesum Christum, et Deum Patrem, qui suscitavit eum a mortuis :
2 וְכָל־הָאַחִים אֲשֶׁר עִמָּדִי אֶל־הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּגָלַטְיָא	2 et qui mecum sunt omnes fratres, ecclesiis Galatiæ.
3 חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	3 Gratia vobis, et pax a Deo Patre, et Domino nostro Jesu Christo,
4 אֲשֶׁר־נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד חַטֹּאתֵינוּ לְחַלְּצֵנוּ מִן־הָעוֹלָם הָרָע הַזֶּה כִּרְצוֹן אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ	4 qui dedit semetipsum pro peccatis nostris, ut eriperet nos de præsenti sæculo nequam, secundum voluntatem Dei et Patris nostri,
5 אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן	5 cui est gloria in sæcula sæculorum. Amen.
6 תָּמֵהַּ אֲנִי כִּי־סַרְתֶּם מַהֵר מֵאַחֲרֵי הַקֹּרֵא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ אֶל־בְּשׂוֹרָה זָרָה	6 Miror quod sic tam cito transferimini ab eo qui vos vocavit in gratiam Christi in aliud Evangelium :
7 וְהִיא אֵינֶנָּה אַחֶרֶת רַק שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים הָעֹכְרִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לַהֲפֹךְ אֶת־בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	7 quod non est aliud, nisi sunt aliqui qui vos conturbant, et volunt convertere Evangelium Christi.
8 אֲבָל גַּם־אֲנַחְנוּ אוֹ־מַלְאָךְ מִן־הַשָּׁמַיִם אִם־יָבוֹא לְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי זֹאת אֲשֶׁר בִּשַּׂרְנוּ אֶתְכֶם חֵרֶם יִהְיֶה	8 Sed licet nos aut angelus de cælo evangelizet vobis præterquam quod evangelizavimus vobis, anathema sit.
9 כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ כְבָר כֵּן־אֹמַר עַתָּה עוֹד־הַפָּעַם אִישׁ כִּי־יְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם חֵרֶם יִהְיֶה	9 Sicut prædiximus, et nunc iterum dico : si quis vobis evangelizaverit præter id quod accepistis, anathema sit.
10 וְעַתָּה הֲמִתְרַצֶּה אָנֹכִי אֶל־בְּנֵי אָדָם אִם אֶל־הָאֱלֹהִים אוֹ הַמְבַקֵּשׁ אָנֹכִי לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם כִּי בְּמָצְאִי חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם לֹא־אֶהְיֶה עוֹד עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ	10 Modo enim hominibus suadeo, an Deo ? an quæro hominibus placere ? si adhuc hominibus placerem, Christi servus non essem.
11 אֲבָל מוֹדִיעַ אֲנִי אֶתְכֶם אֶחָי כִּי הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי לֹא־לְפִי דֶרֶךְ־אָדָם הִיא	11 Notum enim vobis facio, fratres, Evangelium, quod evangelizatum est a me, quia non est secundum hominem :
12 כִּי גַם אָנֹכִי לֹא קִבַּלְתִּיהָ מֵאָדָם וְלֹא־לִמְּדוּנִי אֹתָהּ כִּי אִם־בְּחֶזְיוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	12 neque enim ego ab homine accepi illud, neque didici, sed per revelationem Jesu Christi.
13 כִּי הֲלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דַּרְכִּי אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי מִלְּפָנִים בֵּין הַיְּהוּדִים וְאֵת אֲשֶׁר־רָדַפְתִּי עַל־יֶתֶר אֶת־עֲדַת אֱלֹהִים וְאִבַּדְתִּיהָ	13 Audistis enim conversationem meam aliquando in Judaismo : quoniam supra modum persequebar Ecclesiam Dei, et expugnabam illam,
14 וָאֱהִי הוֹלֵךְ וְחָזֵק בַּדָּת הַיְּהוּדִית עַל־רַבִּים מִבְּנֵי גִילִי בְּעַמִּי בְּקִנְאָתִי הַגְּדוֹלָה לְקַבְּלוֹת אֲבוֹתָי	14 et proficiebam in Judaismo supra multos coætaneos meos in genere meo, abundantius æmulator existens paternarum mearum traditionum.
15 אַךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה רְצוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִבְדִּיל אֹתִי מֵרֶחֶם אִמִּי וַיִּקְרָאֵנִי בְּחַסְדּוֹ	15 Cum autem placuit ei, qui me segregavit ex utero matris meæ, et vocavit per gratiam suam,
16 לְגַלּוֹת בִּי אֶת־בְּנוֹ שֶׁאֲבַשְּׂרֶנּוּ בַּגּוֹיִם כְּרֶגַע לֹא נוֹעַצְתִּי עִם־בָּשָׂר וָדָם	16 ut revelaret Filium suum in me, ut evangelizarem illum in gentibus : continuo non acquievi carni et sanguini,
17 גַּם לֹא־עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם אֶל־אֲשֶׁר הָיוּ שְׁלִיחִים לְפָנָי כִּי אִם־הָלַכְתִּי לַעֲרָב וּמִשָּׁם שַׁבְתִּי אֶל־דַּמָּשֶׂק	17 neque veni Jerosolymam ad antecessores meos Apostolos : sed abii in Arabiam, et iterum reversus sum Damascum :
18 אַחֲרֵי־כֵן מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁנִים עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת אֶת־כֵּיפָא וָאֵשֵׁב עִמּוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם	18 deinde post annos tres veni Jerosolymam videre Petrum, et mansi apud eum diebus quindecim :
19 וְאַחֵר מִן־הַשְּׁלִיחִים לֹא־רָאִיתִי זוּלָתִי אֶת־יַעֲקֹב אֲחִי אֲדֹנֵינוּ	19 alium autem Apostolorum vidi neminem, nisi Jacobum fratrem Domini.
20 וַאֲשֶׁר אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם הִנֵּה נֶגֶד הָאֱלֹהִים כִּי לֹא אֲכַזֵּב	20 Quæ autem scribo vobis, ecce coram Deo, quia non mentior.
21 אַחֲרֵי־כֵן בָּאתִי אֶל־גְּלִילוֹת סוּרְיָא וְקִילִיקְיָא	21 Deinde veni in partes Syriæ, et Ciliciæ.
22 אֲבָל קְהִלּוֹת יְהוּדָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ הֵנָּה לֹא יָדְעוּ אֶת־פָּנָי	22 Eram autem ignotus facie ecclesiis Judææ, quæ erant in Christo :
23 רַק־זֹאת בִּלְבַד שָׁמְעוּ כִּי־הָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר הָיָה רֹדֵף אֹתָנוּ מֵאָז עַתָּה הוּא מְבַשֵּׂר אֶת־הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הֶאֱבִידָהּ מִלְּפָנִים	23 tantum autem auditum habebant quoniam qui persequebatur nos aliquando, nunc evangelizat fidem, quam aliquando expugnabat :
24 וַיְהַלְלוּ בִי אֶת־הָאֱלֹהִים	24 et in me clarificabant Deum.