Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DOUAI-RHEIMS
1 פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ לֹא מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא עַל־יְדֵי בֶן־אָדָם כִּי אִם־עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהִים הָאָב אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים	1 Paul, an apostle, not of men, neither by man, but by Jesus Christ, and God the Father, who raised him from the dead,
2 וְכָל־הָאַחִים אֲשֶׁר עִמָּדִי אֶל־הַקְּהִלּוֹת אֲשֶׁר בְּגָלַטְיָא	2 And all the brethren who are with me, to the churches of Galatia.
3 חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	3 Grace be to you, and peace from God the Father, and from our Lord Jesus Christ,
4 אֲשֶׁר־נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בְּעַד חַטֹּאתֵינוּ לְחַלְּצֵנוּ מִן־הָעוֹלָם הָרָע הַזֶּה כִּרְצוֹן אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ	4 Who gave himself for our sins, that he might deliver us from this present wicked world, according to the will of God and our Father:
5 אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן	5 To whom is glory for ever and ever. Amen.
6 תָּמֵהַּ אֲנִי כִּי־סַרְתֶּם מַהֵר מֵאַחֲרֵי הַקֹּרֵא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ אֶל־בְּשׂוֹרָה זָרָה	6 I wonder that you are so soon removed from him that called you into the grace of Christ, unto another gospel.
7 וְהִיא אֵינֶנָּה אַחֶרֶת רַק שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים הָעֹכְרִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לַהֲפֹךְ אֶת־בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	7 Which is not another, only there are some that trouble you, and would pervert the gospel of Christ.
8 אֲבָל גַּם־אֲנַחְנוּ אוֹ־מַלְאָךְ מִן־הַשָּׁמַיִם אִם־יָבוֹא לְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי זֹאת אֲשֶׁר בִּשַּׂרְנוּ אֶתְכֶם חֵרֶם יִהְיֶה	8 But though we, or an angel from heaven, preach a gospel to you besides that which we have preached to you, let him be anathema.
9 כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ כְבָר כֵּן־אֹמַר עַתָּה עוֹד־הַפָּעַם אִישׁ כִּי־יְבַשֵּׂר אֶתְכֶם בְּשׂוֹרָה מִבַּלְעֲדֵי אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם חֵרֶם יִהְיֶה	9 As we said before, so now I say again: If any one preach to you a gospel, besides that which you have received, let him be anathema.
10 וְעַתָּה הֲמִתְרַצֶּה אָנֹכִי אֶל־בְּנֵי אָדָם אִם אֶל־הָאֱלֹהִים אוֹ הַמְבַקֵּשׁ אָנֹכִי לִמְצֹא־חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם כִּי בְּמָצְאִי חֵן בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם לֹא־אֶהְיֶה עוֹד עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ	10 For do I now persuade men, or God? Or do I seek to please men? If I yet pleased men, I should not be the servant of Christ.
11 אֲבָל מוֹדִיעַ אֲנִי אֶתְכֶם אֶחָי כִּי הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בִּשַּׂרְתִּי לֹא־לְפִי דֶרֶךְ־אָדָם הִיא	11 For I give you to understand, brethren, that the gospel which was preached by me is not according to man.
12 כִּי גַם אָנֹכִי לֹא קִבַּלְתִּיהָ מֵאָדָם וְלֹא־לִמְּדוּנִי אֹתָהּ כִּי אִם־בְּחֶזְיוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	12 For neither did I receive it of man, nor did I learn it; but by the revelation of Jesus Christ.
13 כִּי הֲלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דַּרְכִּי אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי מִלְּפָנִים בֵּין הַיְּהוּדִים וְאֵת אֲשֶׁר־רָדַפְתִּי עַל־יֶתֶר אֶת־עֲדַת אֱלֹהִים וְאִבַּדְתִּיהָ	13 For you have heard of my conversation in time past in the Jews' religion: how that, beyond measure, I persecuted the church of God, and wasted it.
14 וָאֱהִי הוֹלֵךְ וְחָזֵק בַּדָּת הַיְּהוּדִית עַל־רַבִּים מִבְּנֵי גִילִי בְּעַמִּי בְּקִנְאָתִי הַגְּדוֹלָה לְקַבְּלוֹת אֲבוֹתָי	14 And I made progress in the Jews' religion above many of my equals in my own nation, being more abundantly zealous for the traditions of my fathers.
15 אַךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה רְצוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִבְדִּיל אֹתִי מֵרֶחֶם אִמִּי וַיִּקְרָאֵנִי בְּחַסְדּוֹ	15 But when it pleased him, who separated me from my mother's womb, and called me by his grace,
16 לְגַלּוֹת בִּי אֶת־בְּנוֹ שֶׁאֲבַשְּׂרֶנּוּ בַּגּוֹיִם כְּרֶגַע לֹא נוֹעַצְתִּי עִם־בָּשָׂר וָדָם	16 To reveal his Son in me, that I might preach him among the Gentiles, immediately I condescended not to flesh and blood.
17 גַּם לֹא־עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם אֶל־אֲשֶׁר הָיוּ שְׁלִיחִים לְפָנָי כִּי אִם־הָלַכְתִּי לַעֲרָב וּמִשָּׁם שַׁבְתִּי אֶל־דַּמָּשֶׂק	17 Neither went I to Jerusalem, to the apostles who were before me: but I went into Arabia, and again I returned to Damascus.
18 אַחֲרֵי־כֵן מִקֵּץ שָׁלשׁ שָׁנִים עָלִיתִי יְרוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת אֶת־כֵּיפָא וָאֵשֵׁב עִמּוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם	18 Then, after three years, I went to Jerusalem, to see Peter, and I tarried with him fifteen days.
19 וְאַחֵר מִן־הַשְּׁלִיחִים לֹא־רָאִיתִי זוּלָתִי אֶת־יַעֲקֹב אֲחִי אֲדֹנֵינוּ	19 But other of the apostles I saw none, saving James the brother of the Lord.
20 וַאֲשֶׁר אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם הִנֵּה נֶגֶד הָאֱלֹהִים כִּי לֹא אֲכַזֵּב	20 Now the things which I write to you, behold, before God, I lie not.
21 אַחֲרֵי־כֵן בָּאתִי אֶל־גְּלִילוֹת סוּרְיָא וְקִילִיקְיָא	21 Afterwards I came into the regions of Syria and Cilicia.
22 אֲבָל קְהִלּוֹת יְהוּדָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ הֵנָּה לֹא יָדְעוּ אֶת־פָּנָי	22 And I was unknown by face to the churches of Judea, which were in Christ:
23 רַק־זֹאת בִּלְבַד שָׁמְעוּ כִּי־הָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר הָיָה רֹדֵף אֹתָנוּ מֵאָז עַתָּה הוּא מְבַשֵּׂר אֶת־הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הֶאֱבִידָהּ מִלְּפָנִים	23 But they had heard only: He, who persecuted us in times past, doth now preach the faith which once he impugned:
24 וַיְהַלְלוּ בִי אֶת־הָאֱלֹהִים	24 And they glorified God in me.