Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 14

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW AMERICAN BIBLE
1 רִדְפוּ אַחֲרֵי הָאַהֲבָה וְהִתְאַוּוּ מַתְּנוֹת הָרוּחַ וּבְיוֹתֵר אֲשֶׁר תִּתְנַבָּאוּ	1 Pursue love, but strive eagerly for the spiritual gifts, above all that you may prophesy.
2 כִּי הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן אֵינֶנּוּ מְדַבֵּר לְאָדָם כִּי אִם־לֵאלֹהִים כִּי אֵין־אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמָעֵהוּ רַק בָּרוּחַ הוּא מְדַבֵּר סוֹדוֹת	2 For one who speaks in a tongue does not speak to human beings but to God, for no one listens; he utters mysteries in spirit.
3 וְהַמִּתְנַבֵּא הוּא מְדַבֵּר לִבְנֵי אָדָם לִבְנוֹתָם וּלְיַסְּרָם וּלְנַחֲמָם	3 On the other hand, one who prophesies does speak to human beings, for their building up, encouragement, and solace.
4 הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן בּוֹנֶה אֶת־נַפְשׁוֹ וְהַמִּתְנַבֵּא בּוֹנֶה אֶת־הָעֵדָה	4 Whoever speaks in a tongue builds himself up, but whoever prophesies builds up the church.
5 וְחָפַצְתִּי כִּי תְדַבְּרוּ כֻלְּכֶם בִלְשֹׁנוֹת וּבְיוֹתֵר כִּי תִתְנַבָּאוּ כִּי גָדוֹל הַמִּתְנַבֵּא מִן־הַמְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת בִּלְתִּי אִם־יְפָרֵשׁ לְמַעַן תִּבָּנֶה הָעֵדָה	5 Now I should like all of you to speak in tongues, but even more to prophesy. One who prophesies is greater than one who speaks in tongues, unless he interprets, so that the church may be built up.
6 וְעַתָּה אַחַי כִּי־אָבוֹא אֲלֵיכֶם וַאֲדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת מָה־אוֹעִיל לָכֶם אִם־לֹא אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם בְּחָזוֹן אוֹ בְדַעַת אוֹ בִנְבוּאָה אוֹ בְהוֹרָאָה	6 Now, brothers, if I should come to you speaking in tongues, what good will I do you if I do not speak to you by way of revelation, or knowledge, or prophecy, or instruction?
7 הֲלֹא גַּם־הַכֵּלִים הַדּוֹמְמִים הַנֹּתְנִים קוֹל הֵן־חָלִיל הֵן־כִּנּוֹר אִם־לֹא יַשְׁמִיעוּ קֹלוֹת אֲשֶׁר תּוּכַל הָאֹזֶן לְהַבְחִין אֵיכָה יִוָּדַע מַה־יְּזֻמַּר וּמַה־יְּנֻגָּן	7 Likewise, if inanimate things that produce sound, such as flute or harp, do not give out the tones distinctly, how will what is being played on flute or harp be recognized?
8 גַּם הַשּׁוֹפָר אִם־יִתֵּן אֶת־קוֹלוֹ בִּלְתִּי בָרוּר מִי יֵחָלֵץ לַמִּלְחָמָה	8 And if the bugle gives an indistinct sound, who will get ready for battle?
9 כֵּן גַּם־אַתֶּם אִם לֹא־תוֹצִיאוּ בִלְשׁוֹנְכֶם דִּבּוּר מְפֹרָשׁ אֵיכָה יִוָּדַע הָאָמוּר הֲלֹא תִהְיוּ כִּמְדַבְּרִים לָרוּחַ	9 Similarly, if you, because of speaking in tongues, do not utter intelligible speech, how will anyone know what is being said? For you will be talking to the air.
10 הֵן כַּמָּה מִינֵי לְשֹׁנוֹת יֵשׁ בָּעוֹלָם וְאֵין־אַחַת מֵהֶן בְּלִי קוֹל	10 It happens that there are many different languages in the world, and none is meaningless;
11 לָכֵן אִם־אֵינֶנִּי יֹדֵעַ פֵּשֶׁר הַקּוֹל אֶהְיֶה נָכְרִי בְּעֵינֵי הַמְדַבֵּר וְהַמְדַבֵּר יִהְיֶה נָכְרִי בְּעֵינָי	11 but if I do not know the meaning of a language, I shall be a foreigner to one who speaks it, and one who speaks it a foreigner to me.
12 כֵּן גַּם־אַתֶּם בִּהְיוֹתְכֶם מִתְאַוִּים לְכֹחוֹת רוּחָנִיִּים בַּקְּשׁוּ לְהַעֲדִיף בְּמַה־שֶּׁיִּבְנֶה אֶת־הָעֵדָה	12 So with yourselves: since you strive eagerly for spirits, seek to have an abundance of them for building up the church.
13 עַל־כֵּן יִתְפַּלֵּל הַמְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן וְגַם יְפָרְשֶׁנָּה	13 Therefore, one who speaks in a tongue should pray to be able to interpret.
14 כִּי אִם־אֶתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן רוּחִי מִתְפַּלֵּל וְשִׂכְלִי אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פֶּרִי	14 (For) if I pray in a tongue, my spirit is at prayer but my mind is unproductive.
15 וְעַתָּה מַה־לַּעֲשׂוֹת אֶתְפַּלְלָה בְרוּחִי וְאֶתְפַּלְלָה גַּם־בְּשִׂכְלִי אֲזַמְּרָה בְרוּחִי וַאֲזַמְּרָה גַּם־בְּשִׂכְלִי	15 So what is to be done? I will pray with the spirit, but I will also pray with the mind. I will sing praise with the spirit, but I will also sing praise with the mind.
16 כִּי אִם־תְּבָרֵךְ בָּרוּחַ אֵיךְ יַעֲנֶה הָעֹמֵד בְּמַצַּב הַהֶדְיוֹט אָמֵן עַל הוֹדָיָתֶךָ בַּאֲשֶׁר לֹא־יֵדַע מָה אַתָּה אֹמֵר	16 Otherwise, if you pronounce a blessing (with) the spirit, how shall one who holds the place of the uninstructed say the "Amen" to your thanksgiving, since he does not know what you are saying?
17 הֵן אַתָּה תֵּיטִיב לְהוֹדוֹת אֲבָל רֵעֲךָ לֹא יִבָּנֶה	17 For you may be giving thanks very well, but the other is not built up.
18 אוֹדֶה לֵאלֹהַי כִּי־יוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם אֲנִי מְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת	18 I give thanks to God that I speak in tongues more than any of you,
19 אָכֵן בַּקָּהָל אֶבְחַר לְדַבֵּר חָמֵשׁ מִלִּין בְּשִׂכְלִי לְמַעַן הוֹרוֹת גַּם אֶת־הָאֲחֵרִים מִלְּדַבֵּר רִבְבוֹת מִלִּין בְּלָשׁוֹן	19 but in the church I would rather speak five words with my mind, so as to instruct others also, than ten thousand words in a tongue.
20 אַחַי אַל־תִּהְיוּ יְלָדִים בַּבִּינָה רַק לָרֹעַ הֱיוּ עֹלָלִים וּבַבִּינָה הֱיוּ שְׁלֵמִים	20 Brothers, stop being childish in your thinking. In respect to evil be like infants, but in your thinking be mature.
21 הֵן כָּתוּב בַּתּוֹרָה כִּי־בְלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת אֲדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה וְגַם בְּזֹאת לֹא־אָבוּ שְׁמֹעַ־לִי אָמַר יְהוָֹה	21 It is written in the law: "By people speaking strange tongues and by the lips of foreigners I will speak to this people, and even so they will not listen to me, says the Lord."
22 לָכֵן הַלְּשֹׁנוֹת לֹא לַמַּאֲמִינִים הֵנָּה לְאוֹת כִּי אִם־לַאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים אֲבָל הַנְּבוּאָה אֵינֶנָּה לַאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים כִּי אִם־לַמַּאֲמִינִים	22 Thus, tongues are a sign not for those who believe but for unbelievers, whereas prophecy is not for unbelievers but for those who believe.
23 וְהִנֵּה אִם־תִּקָּהֵל כָּל־הָעֵדָה יַחַד וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִלְשֹׁנוֹת וְיָבוֹאוּ הֶדְיוֹטוֹת אוֹ אֲשֶׁר־אֵינָם מַאֲמִינִים הֲלֹא יֹאמְרוּ כִּי מְשֻׁגָּעִים אַתֶּם	23 So if the whole church meets in one place and everyone speaks in tongues, and then uninstructed people or unbelievers should come in, will they not say that you are out of your minds?
24 אֲבָל אִם־יִתְנַבְּאוּ כֻלָּם וּבָא אִישׁ לֹא־מַאֲמִין אוֹ הֶדְיוֹט אָז יִוָּכַח עַל־יְדֵי כֻלָּם וְיִדּוֹן עַל־יְדֵי כֻלָּם	24 But if everyone is prophesying, and an unbeliever or uninstructed person should come in, he will be convinced by everyone and judged by everyone,
25 וּבְכֵן יִגָּלוּ תַּעֲלֻמוֹת לְבָבוֹ וְיִפֹּל עַל־פָּנָיו וְיִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהִים וְיוֹדֶה בְקוֹל כִּי בֶאֱמֶת הָאֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם	25 and the secrets of his heart will be disclosed, and so he will fall down and worship God, declaring, "God is really in your midst."
26 וְעַתָּה מַה לַּעֲשׂוֹת אַחַי בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יֶשׁ־לוֹ מִזְמוֹר יֶשׁ־לוֹ הוֹרָאָה יֶשׁ־לוֹ לָשׁוֹן יֶשׁ־לוֹ חָזוֹן יֶשׁ־לוֹ בִאוּר אַךְ־יֵעָשֶׂה הַכֹּל לְהִבָּנוֹת	26 So what is to be done, brothers? When you assemble, one has a psalm, another an instruction, a revelation, a tongue, or an interpretation. Everything should be done for building up.
27 כִּי־יְדַבֵּר אִישׁ בְּלָשׁוֹן יְדַבְּרוּ־נָא שְׁנַיִם אוֹ עַל־הַיּוֹתֵר שְׁלשָׁה וְזֶה אַחַר זֶה וְאֶחָד יְפָרֵשׁ	27 If anyone speaks in a tongue, let it be two or at most three, and each in turn, and one should interpret.
28 וְאִם־אֵין מְפָרֵשׁ אָז יִדֹּם בַּקָּהָל וִידַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְלֵאלֹהִים	28 But if there is no interpreter, the person should keep silent in the church and speak to himself and to God.
29 וְהַנְּבִיאִים הֵם יְדַבְּרוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה וְהָאֲחֵרִים יִבְחָנוּ	29 Two or three prophets should speak, and the others discern.
30 וְכִי נִגְלָה חָזוֹן לְאַחֵר הַיּשֵׁב שָׁם אָז יִדֹּם הָרִאשׁוֹן	30 But if a revelation is given to another person sitting there, the first one should be silent.
31 כִּי תוּכְלוּ לְהִתְנַבֵּא כֻלְּכֶם זֶה אַחַר זֶה לְמַעַן יִלְמְדוּ כֻלָּם וְכֻלָּם יֻזְהָרוּ	31 For you can all prophesy one by one, so that all may learn and all be encouraged.
32 וְרוּחוֹת הַנְּבִיאִים תַּחַת יְדֵי־הַנְּבִיאִים הֵמָּה	32 Indeed, the spirits of prophets are under the prophets' control,
33 כִּי לֹא אֱלֹהֵי מְבוּכָה הָאֱלֹהִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם כַּאֲשֶׁר בְּכָל־קְהִלּוֹת הַקְּדשִׁים	33 since he is not the God of disorder but of peace. As in all the churches of the holy ones,
34 נְשֵׁיכֶם בַּכְּנֵסִיּוֹת תִּשְׁתֹּקְנָה כִּי לֹא־נִתְּנָה לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר כִּי אִם־לְהִכָּנֵעַ כַּאֲשֶׁר גַּם־אָמְרָה הַתּוֹרָה	34 women should keep silent in the churches, for they are not allowed to speak, but should be subordinate, as even the law says.
35 וְאִם־חֶפְצָן לִלְמֹד דָּבָר תִּשְׁאַלְנָה אֶת־בַּעְלֵיהֶן בַּבָּיִת כִּי־חֶרְפָּה הִיא לַנָּשִׁים לְדַבֵּר בַּקָּהָל	35 But if they want to learn anything, they should ask their husbands at home. For it is improper for a woman to speak in the church.
36 אוֹ הֲמִכֶּם יָצָא דְּבַר אֱלֹהִים אִם־אֲלֵיכֶם לְבַדְּכֶם הִגִּיעַ	36 Did the word of God go forth from you? Or has it come to you alone?
37 כִּי־יִתְבָּרֵךְ אִישׁ בִּלְבָבוֹ לִהְיוֹת נָבִיא אוֹ־אִישׁ הָרוּחַ בִּין יָבִין אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי כֹתֵב לָכֶם כִּי־מִצְוֺת הָאָדוֹן הֵנָּה	37 If anyone thinks that he is a prophet or a spiritual person, he should recognize that what I am writing to you is a commandment of the Lord.
38 וּמִי אֲשֶׁר לֹא יָדַע אַל־יֵדָע	38 If anyone does not acknowledge this, he is not acknowledged.
39 לָכֵן אַחַי הִשְׁתַּדְּלוּ לְהִתְנַבֵּא וְאַל־תִּכְלְאוּ מִלְּדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת	39 So, (my) brothers, strive eagerly to prophesy, and do not forbid speaking in tongues,
40 הַכֹּל יֵעָשֶׂה כְּהֹגֶן וּכְשׁוּרָה	40 but everything must be done properly and in order.