Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְלֹא אֲכַחֵד מִכֶּם אֶחָי אֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ כֻלָּם תַּחַת הֶעָנָן וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם	1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים
2 וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם	2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים
3 וְכֻלָּם אָכְלוּ מַאֲכָל אֶחָד רוּחָנִי	3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני
4 וְכֻלָּם שָׁתוּ מַשְׁקֶה אֶחָד רוּחָנִי כִּי שָׁתוּ מִן־הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הַהוּא הָיָה הַמָּשִׁיחַ	4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח
5 אֲבָל בְּרֻבָּם לֹא רָצָה הָאֱלֹהִים וּפִגְרֵיהֶם נָפְלוּ בַמִּדְבָּר	5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר
6 וְכָל־זֹאת הָיְתָה־לָּנוּ לְמָשָׁל לְבִלְתִּי הִתְאַוֹּת לְרָעָה כַּאֲשֶׁר הִתְאַוּוּ גַּם־הֵמָּה	6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה
7 וְלֹא תִהְיוּ עֹבְדֵי אֱלִילִים כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקְצָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק	7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק
8 וְלֹא־נִהְיֶה זֹנִים כַּאֲשֶׁר זָנוּ מִקְצָתָם וַיִּפְּלוּ בְּיוֹם אֶחָד שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ	8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש
9 וְלֹא־נְנַסֶּה אֶת־הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר נִסּוּהוּ מִקְצָתָם וַיְאַבְּדוּם הַנְּחָשִׁים	9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים
10 גַּם־לֹא תַלִּינוּ כַּאֲשֶׁר הִלִּינוּ מִקְצָתָם וַיָּמוּתוּ בְּיַד הַמַּשְׁחִית	10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית
11 כָּל־זֹאת מְצָאָתַם לִהְיוֹת לְמָשָׁל וַתִּכָּתֵב לְמוּסָר לָנוּ אֲשֶׁר־הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ קִצֵּי הָעוֹלָמִים	11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים
12 לָכֵן הַחשֵׁב שֶׁהוּא נִצָּב יֵרֶא פֶּן־יִפּוֹל	12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול
13 עֲדַיִן לֹא־בָא עֲלֵיכֶם נִסָּיוֹן אַחֵר בִּלְתִּי אִם־נִסְיוֹן בְּנֵי אָדָם כִּי־נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יַנִּיחַ לְנַסּוֹת אֶתְכֶם לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם כִּי אִם־יִתֵּן עִם־הַנִּסָּיוֹן גַּם־תוֹצְאֹתָיו כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ שְׂאֵת	13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת
14 עַל־כֵּן חֲבִיבָי נוּסוּ מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים	14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים
15 כְּמוֹ אֶל־נְבוֹנִים מְדַבֵּר אָנֹכִי וְשִׁפְטוּ אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר אֹמַר	15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר
16 כּוֹס הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים הֲלֹא הִיא הִתְחַבְּרוּת דַּם הַמָּשִׁיחַ וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בֹצְעִים הֲלֹא הוּא הִתְחַבְּרוּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ	16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח
17 כִּי־לֶחֶם אֶחָד הוּא לָכֵן גַּם־גּוּף אֶחָד אֲנַחְנוּ הָרַבִּים בַּאֲשֶׁר לְכֻלָּנוּ חֵלֶק בַּלֶּחֶם הָאֶחָד	17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד
18 רְאוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְפִי הַבָּשָׂר הֲלֹא אֹכְלֵי הַזְּבָחִים חַבְרֵי הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה	18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה
19 וְעַתָּה מָה אֹמַר הֲיֵשׁ מַמָּשׁ בָּאֱלִיל אִם־יֵשׁ מַמָּשׁ בְּזִבְחֵי אֱלִילִים	19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים
20 אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר־יִזְבְּחוּ הַגּוֹיִם לַשֵּׁדִים הֵם זֹבְחִים וְלֹא לֵאלֹהִים וַאֲנִי לֹא אֶחְפֹּץ הֱיֹתְכֶם חֲבֵרִים לַשֵּׁדִים	20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים
21 לֹא תוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת יַחַד כּוֹס אֲדֹנֵינוּ וְגַם־כּוֹס הַשֵּׁדִים וְלֹא תוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר אֶל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵינוּ וְגַם אֶל־שֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים	21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים
22 הֲנָעֵז לְהַקְנִיא אֶת־אֲדֹנֵינוּ הֲכִי חֲזָקִים אֲנַחְנוּ מִמֶּנּוּ	22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו
23 הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל מוֹעִיל הַכֹּל בִּרְשׁוּתִי אֲבָל אֵין הַכֹּל בֹּנֶה	23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה
24 אִישׁ אִישׁ אַל־יְבַקֵּשׁ אֶת־תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כִּי אִם־אֶת־תּוֹעֶלֶת רֵעֵהוּ	24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו
25 כָּל־הַנִּמְכָּר בַּמַּקּוֹלִין אֹתוֹ תֹאכֵלוּ וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשֹׁל הַלֵּב	25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב
26 כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ	26 כי ליהוה הארץ ומלואה
27 וְאִם־יִקְרָא אֶתְכֶם אִישׁ מֵאֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְתִרְצוּ לָלֶכֶת אֵלָיו אָכוֹל תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר־יָשִׂימוּ לִפְנֵיכֶם וְאַל־תַּחְקְרוּ מִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב	27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב
28 וְאִישׁ כִּי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם זֶה הוּא זֶבַח אֱלִילִים אַל־תֹּאכְלוּ בַּעֲבוּר הַמּוֹדִיעַ וּמִפְּנֵי מִכְשׁוֹל הַלֵּב כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ	28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה
29 וְהַלֵּב אֲשֶׁר־אֲנִי אֹמֵר לֹא לִבְּךָ כִּי אִם־לֵב רֵעֶךָ כִּי לָמָּה־זֶּה תִּשָּׁפֵט חֵרוּתִי עַל־יְדֵי לֵב הָאַחֵר	29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר
30 וְאִם־אֹכֵל אֲנִי בְּתוֹדָה לָמָה אֶהְיֶה מְגֻדָּף עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי מוֹדֶה עָלָיו	30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו
31 לָכֵן אִם תֹּאכְלוּ אוֹ אִם־תִּשְׁתּוּ אוֹ־כֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֹוּ אֶת־הַכֹּל עֲשֹוּ לִכְבוֹד אֱלֹהִים	31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים
32 וְאַל־תִּתְּנוּ מִכְשׁוֹל לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לַיְּוָנִים וְלֹא לִקְהִלַּת אֱלֹהִים	32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים
33 כַּאֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת רָצוּי לַכֹּל בַּכֹּל וְלֹא אֲבַקֵּשׁ תּוֹעֶלֶת עַצְמִי כִּי־אִם שֶׁל־הָרַבִּים לְמַעַן יִוָּשֵׁעוּ	33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו