Micà (מיכה) - Michea 36

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנָּבֵא אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה	1 Tu autem, fili hominis, pro pheta super montes Israel et dices: MontesIsrael, audite verbum Domini.
2 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמַר הָאֹויֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמֹות עֹולָם לְמֹורָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ	2 Haec dicit Dominus Deus: Eo quod dixeritinimicus de vobis: “Euge, altitudines sempiternae in hereditatem datae suntnobis”;
3 לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמֹּות וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיֹותְכֶם מֹורָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם וַתֵּעֲלוּ עַל־שְׂפַת לָשֹׁון וְדִבַּת־עָם	3 propterea vaticinare et dic: Haec dicit Dominus Deus: Pro eo quoddesolati estis, et inhiaverunt vobis per circuitum, ut fieretis in hereditatemreliquis gentibus, et ascendistis super labium linguae et opprobrium populi;
4 לָכֵן הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־אֲדֹנָי יְהוִה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות וְלֶחֳרָבֹות הַשֹּׁמְמֹות וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבֹות אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב׃ ס	4 propterea, montes Israel, audite verbum Domini Dei: Haec dicit Dominus Deusmontibus et collibus, torrentibus vallibusque et desertis dissipatis et urbibusderelictis, quae depopulatae sunt et subsannatae a reliquis gentibus percircuitum;
5 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל־שְׁאֵרִית הַגֹּויִם וְעַל־אֱדֹום כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ־אֶת־אַרְצִי ׀ לָהֶם לְמֹורָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל־לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז	5 propterea haec dicit Dominus Deus: In igne zeli mei locutus sum dereliquis gentibus et de Idumaea universa, quae dederunt terram meam sibi inhereditatem cum gaudio et toto corde et ex animo maligno, ut pascua eiusdepraedarentur.
6 לָכֵן הִנָּבֵא עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גֹּויִם נְשָׂאתֶם	6 Idcirco vaticinare super humum Israel et dices montibus etcollibus, torrentibus et vallibus: Haec dicit Dominus Deus: Ecce ego in zelo meoet in furore meo locutus sum, eo quod confusionem gentium sustinueritis;
7 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי אִם־לֹא הַגֹּויִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ	7 idcirco haec dicit Dominus Deus: Ego levavi manum meam: gentes, quae in circuituvestro sunt, ipsae confusionem suam portabunt;
8 וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבֹוא	8 vos autem, montes Israel, ramosvestros germinabitis et fructum vestrum afferetis populo meo Israel, prope estenim ut veniat.
9 כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם	9 Quia ecce ego ad vos et convertar ad vos, et arabimini etaccipietis sementem;
10 וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבֹות תִּבָּנֶינָה	10 et multiplicabo in vobis homines, omnem domum Israel, ethabitabuntur civitates, et ruinosa instaurabuntur.
11 וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהֹושַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמֹותֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה	11 Et replebo vos hominibuset iumentis, et multiplicabuntur et crescent; et habitari vos faciam, sicut aprincipio bonisque donabo maioribus quam habuistis ab initio, et scietis quiaego Dominus.
12 וְהֹולַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא־תֹוסִף עֹוד לְשַׁכְּלָם׃ ס	12 Et adducam super vos homines, populum meum Israel, et hereditatepossidebunt te, et eris eis in hereditatem et non addes ultra ut eos faciasabsque liberis.
13 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֹמְרִים לָכֶם אֹכֶלֶת אָדָם [אָתִּי כ] (אָתְּ ק) וּמְשַׁכֶּלֶת [גֹּויֵךְ כ] (גֹּויַיִךְ ק) הָיִית	13 Haec dicit Dominus Deus: Pro eo quod dicunt de vobis: “Devoratrix hominumes et faciens gentem tuam absque liberis”;
14 לָכֵן אָדָם לֹא־תֹאכְלִי עֹוד [וְגֹויֵךְ כ] (וְגֹויַיִךְ ק) לֹא [תְכַשְּׁלִי־ כ] (תְשַׁכְּלִי־עֹוד ק) נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	14 propterea homines non comedesamplius et gentem tuam non facies ultra absque liberis, ait Dominus Deus.
15 וְלֹא־אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עֹוד כְּלִמַּת הַגֹּויִם וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי־עֹוד [וְגֹויֵךְ כ] (וְגֹויַיִךְ ק) לֹא־תַכְשִׁלִי עֹוד נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס	15 Necauditam faciam in te amplius ignominiam gentium, et opprobrium populorumnequaquam portabis ultra et gentem tuam non facies amplius absque liberis ”,ait Dominus Deus.
16 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	16 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
17 בֶּן־אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל־אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אֹותָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילֹותָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי	17 “ Filihominis, domus Israel habitaverunt in humo sua et polluerunt eam in viis suis etin operibus suis; iuxta immunditiam menstruatae facta est via eorum coram me.
18 וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל־הַדָּם אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ עַל־הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ	18 Et effudi indignationem meam super eos pro sanguine, quem fuderunt super terram,et in idolis suis polluerunt eam.
19 וָאָפִיץ אֹתָם בַּגֹּויִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצֹות כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילֹותָם שְׁפַטְתִּים	19 Et dispersi eos in gentes, et ventilatisunt in terras; iuxta vias eorum et iuxta opera eorum iudicavi eos.
20 וַיָּבֹוא אֶל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־יְהוָה אֵלֶּה וּמֵאַרְצֹו יָצָאוּ	20 Etingressi sunt ad gentes, ad quas introierunt, et polluerunt nomen sanctum meum,cum diceretur de eis: “Populus Domini iste est, et de terra eius egressi sunt”.
21 וָאֶחְמֹל עַל־שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁמָּה׃ ס	21 Et peperci nomini meo sancto, quod polluerat domus Israel in gentibus, adquas ingressi sunt.
22 לָכֵן אֱמֹר לְבֵית־יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־לְשֵׁם־קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאתֶם שָׁם	22 Idcirco dices domui Israel: Haec dicit Domihus Deus: Non propter vos egofaciam, domus Israel, sed propter nomen sanctum meum, quod polluistis ingentibus, ad quas intrastis;
23 וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־שְׁמִי הַגָּדֹול הַמְחֻלָּל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתֹוכָם וְיָדְעוּ הַגֹּויִם כִּי־אֲנִי יְהוָה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם	23 et sanctificabo nomen meum magnum, quod pollutumest inter gentes, quod polluistis in medio earum, ut sciant gentes quia egoDominus, ait Dominus Deus, cum sanctificatus fuero in vobis coram eis.
24 וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן־הַגֹּויִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הָאֲרָצֹות וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם	24 Tollamquippe vos de gentibus et congregabo vos de universis terris et adducam vos interram vestram;
25 וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהֹורִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם	25 et effundam super vos aquam mundam, et mundabimini ab omnibusinquinamentis vestris, et ab universis idolis vestris mundabo vos.
26 וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר	26 Et dabovobis cor novum et spiritum novum ponam in medio vestri et auferam cor lapideumde carne vestra et dabo vobis cor carneum;
27 וְאֶת־רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם	27 et spiritum meum ponam in mediovestri et faciam, ut in praeceptis meis ambuletis et iudicia mea custodiatis etoperemini.
28 וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים	28 Et habitabitis in terra, quam dedi patribus vestris, et eritismihi in populum, et ego ero vobis in Deum.
29 וְהֹושַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל־הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתֹו וְלֹא־אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב	29 Et salvabo vos ex universisinquinamentis vestris et vocabo frumentum et multiplicabo illud et non imponamvobis famem.
30 וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עֹוד חֶרְפַּת רָעָב בַּגֹּויִם	30 Et multiplicabo fructum ligni et genimina agri, ut non portetisultra opprobrium famis in gentibus.
31 וּזְכַרְתֶּם אֶת־דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־טֹובִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תֹּועֲבֹותֵיכֶם	31 Et recordabimini viarum vestrarumpessimarum operumque non bonorum, et displicebunt vobis iniquitates vestrae etscelera vestra.
32 לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי־עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם בֹּושׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ ס	32 Non propter vos ego faciam, ait Dominus Deus, notum sitvobis; confundimini et erubescite super viis vestris, domus Israel.
33 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיֹום טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנֹותֵיכֶם וְהֹושַׁבְתִּי אֶת־הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבֹות	33 Haec dicit Dominus Deus: In die, qua mundavero vos ex omnibus iniquitatibusvestris et inhabitari fecero urbes et instauravero ruinosa,
34 וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל־עֹובֵר	34 et terra desertafuerit exculta, quae quondam erat desolata in oculis omnis viatoris,
35 וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן־עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות וְהַנְשַׁמֹּות וְהַנֶּהֱרָסֹות בְּצוּרֹות יָשָׁבוּ	35 dicent:“Terra illa inculta facta est ut hortus Eden, et civitates desertae etdestitutae atque destructae munitae inhabitantur”.
36 וְיָדְעוּ הַגֹּויִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבֹותֵיכֶם כִּי ׀ אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסֹות נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׃ ס	36 Et scient gentes,quaecumque derelictae fuerint in circuitu vestro, quia ego Dominus aedificavidissipata plantavique inculta; ego Dominus locutus sum et facio.
37 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עֹוד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית־יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם	37 Haec dicit Dominus Deus: Adhuc in hoc exorabor a domo Israel, ut faciam eis:multiplicabo eos sicut gregem hominum,
38 כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמֹועֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות מְלֵאֹות צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ ס	38 ut gregem sanctum, ut gregem Ierusalemin sollemnitatibus eius; sic erunt civitates desertae plenae gregibus hominum,et scient quia ego Dominus ”.