Micà (מיכה) - Michea 36

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנָּבֵא אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה	1 ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה
2 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמַר הָאֹויֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמֹות עֹולָם לְמֹורָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ	2 כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו
3 לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמֹּות וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיֹותְכֶם מֹורָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם וַתֵּעֲלוּ עַל־שְׂפַת לָשֹׁון וְדִבַּת־עָם	3 לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם
4 לָכֵן הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־אֲדֹנָי יְהוִה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות וְלֶחֳרָבֹות הַשֹּׁמְמֹות וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבֹות אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב׃ ס	4 לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב
5 לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל־שְׁאֵרִית הַגֹּויִם וְעַל־אֱדֹום כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ־אֶת־אַרְצִי ׀ לָהֶם לְמֹורָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל־לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז	5 לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז
6 לָכֵן הִנָּבֵא עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעֹות לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיֹות כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גֹּויִם נְשָׂאתֶם	6 לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם
7 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי אִם־לֹא הַגֹּויִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ	7 לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו
8 וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבֹוא	8 ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא
9 כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם	9 כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם
10 וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבֹות תִּבָּנֶינָה	10 והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה
11 וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהֹושַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמֹותֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה	11 והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה
12 וְהֹולַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא־תֹוסִף עֹוד לְשַׁכְּלָם׃ ס	12 והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם
13 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֹמְרִים לָכֶם אֹכֶלֶת אָדָם [אָתִּי כ] (אָתְּ ק) וּמְשַׁכֶּלֶת [גֹּויֵךְ כ] (גֹּויַיִךְ ק) הָיִית	13 כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית
14 לָכֵן אָדָם לֹא־תֹאכְלִי עֹוד [וְגֹויֵךְ כ] (וְגֹויַיִךְ ק) לֹא [תְכַשְּׁלִי־ כ] (תְשַׁכְּלִי־עֹוד ק) נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה	14 לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה
15 וְלֹא־אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עֹוד כְּלִמַּת הַגֹּויִם וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי־עֹוד [וְגֹויֵךְ כ] (וְגֹויַיִךְ ק) לֹא־תַכְשִׁלִי עֹוד נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס	15 ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה
16 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	16 ויהי דבר יהוה אלי לאמר
17 בֶּן־אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל־אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אֹותָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילֹותָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי	17 בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני
18 וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל־הַדָּם אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ עַל־הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ	18 ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה
19 וָאָפִיץ אֹתָם בַּגֹּויִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצֹות כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילֹותָם שְׁפַטְתִּים	19 ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים
20 וַיָּבֹוא אֶל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־יְהוָה אֵלֶּה וּמֵאַרְצֹו יָצָאוּ	20 ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו
21 וָאֶחְמֹל עַל־שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁמָּה׃ ס	21 ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה
22 לָכֵן אֱמֹר לְבֵית־יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־לְשֵׁם־קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגֹּויִם אֲשֶׁר־בָּאתֶם שָׁם	22 לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם
23 וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־שְׁמִי הַגָּדֹול הַמְחֻלָּל בַּגֹּויִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתֹוכָם וְיָדְעוּ הַגֹּויִם כִּי־אֲנִי יְהוָה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם	23 וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם
24 וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן־הַגֹּויִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הָאֲרָצֹות וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם	24 ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם
25 וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהֹורִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם	25 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם
26 וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר	26 ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר
27 וְאֶת־רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם	27 ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם
28 וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים	28 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים
29 וְהֹושַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאֹותֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל־הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתֹו וְלֹא־אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב	29 והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב
30 וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עֹוד חֶרְפַּת רָעָב בַּגֹּויִם	30 והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים
31 וּזְכַרְתֶּם אֶת־דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־טֹובִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תֹּועֲבֹותֵיכֶם	31 וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם
32 לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי־עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם בֹּושׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ ס	32 לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל
33 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיֹום טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנֹותֵיכֶם וְהֹושַׁבְתִּי אֶת־הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבֹות	33 כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות
34 וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל־עֹובֵר	34 והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר
35 וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן־עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות וְהַנְשַׁמֹּות וְהַנֶּהֱרָסֹות בְּצוּרֹות יָשָׁבוּ	35 ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו
36 וְיָדְעוּ הַגֹּויִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבֹותֵיכֶם כִּי ׀ אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסֹות נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי׃ ס	36 וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי
37 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עֹוד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית־יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם	37 כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם
38 כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמֹועֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבֹות מְלֵאֹות צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ ס	38 כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה