Joel (יואל) - Gioele 33

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 הֹוי שֹׁודֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבֹוגֵד וְלֹא־בָגְדוּ בֹו כַּהֲתִמְךָ שֹׁודֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ־בָךְ׃ ס	1 Vae, qui praedaris, cum nemo te praedatus sit; qui devastas, cum nemo te devastaverit! Cum consummaveris depraedationem, depraedaberis; cum perfeceris devastationem, te devastabunt.
2 יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף־יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה	2 Domine, miserere nostri, te enim exspectavimus; esto brachium nostrum in mane et salus nostra in tempore tribulationis.
3 מִקֹּול הָמֹון נָדְדוּ עַמִּים מֵרֹומְמֻתֶךָ נָפְצוּ גֹּויִם	3 A voce fragoris fugerunt populi, ab exaltatione tua dispersae sunt gentes.
4 וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁוקֵק בֹּו	4 Et congregabuntur spolia, sicut colligitur bruchus; sicut discurrunt locustae, ad ea discurritur.
5 נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי שֹׁכֵן מָרֹום מִלֵּא צִיֹּון מִשְׁפָּט וּצְדָקָה	5 Sublimis est Dominus, quoniam habitat in excelso; implet Sion iudicio et iustitia.
6 וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אֹוצָרֹו׃ ס	6 Et erit firmitas in temporibus tuis; divitiae salutis sapientia et scientia: timor Domini ipse est thesaurus eius.
7 הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלֹום מַר יִבְכָּיוּן	7 Ecce praecones clamabunt foris, angeli pacis amare flebunt.
8 נָשַׁמּוּ מְסִלֹּות שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנֹושׁ	8 Dissipatae sunt viae, cessavit transiens per semitam; irritum fecit pactum, reiecit testes, non reputavit homines.
9 אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנֹון קָמַל הָיָה הַשָּׁרֹון כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל	9 Luget et elanguescit terra, confusus est Libanus et obsorduit, et factus est Saron sicut desertum, et exaruerunt Basan et Carmelus.
10 עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרֹומָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא	10 “ Nunc consurgam, dicit Dominus, nunc exaltabor, nunc sublevabor.
11 תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם	11 Concipietis fenum, parietis stipulam; spiritus meus ut ignis vorabit vos.
12 וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפֹות שִׂיד קֹוצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ׃ ס	12 Et erunt populi fornaces calcis: spinae congregatae igne comburentur.
13 שִׁמְעוּ רְחֹוקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרֹובִים גְּבֻרָתִי	13 Audite, qui longe estis, quae fecerim, et cognoscite, vicini, fortitudinem meam ”.
14 פָּחֲדוּ בְצִיֹּון חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי ׀ יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אֹוכֵלָה מִי־יָגוּר לָנוּ מֹוקְדֵי עֹולָם	14 Conterriti sunt in Sion peccatores, possedit tremor impios. Quis poterit habitare de vobis cum igne devorante? Quis habitabit ex vobis cum ardoribus sempiternis?
15 הֹלֵךְ צְדָקֹות וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקֹּות נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנֹו מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאֹות בְּרָע	15 Qui ambulat in iustitiis et loquitur aequitates, qui reicit lucra ex rapinis et excutit manus suas, ne munera accipiat, qui obturat aures suas, ne audiat sanguinem, et claudit oculos suos, ne videat malum:
16 הוּא מְרֹומִים יִשְׁכֹּן מְצָדֹות סְלָעִים מִשְׂגַּבֹּו לַחְמֹו נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים	16 iste in excelsis habitabit, munimenta saxorum refugium eius; panis ei datus est, aquae eius fideles sunt.
17 מֶלֶךְ בְּיָפְיֹו תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים	17 Regem in decore suo videbunt oculi tui, cernent terram longinquam.
18 לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת־הַמִּגְדָּלִים	18 Cor tuum cum timore inquiret: “ Ubi est scriba? Ubi ponderator? Ubi computator turrium? ”.
19 אֶת־עַם נֹועָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמֹועַ נִלְעַג לָשֹׁון אֵין בִּינָה	19 Populum impudentem non videbis, populum profundi sermonis, ininterpretabilis, linguae barbarae absque intellegentia.
20 חֲזֵה צִיֹּון קִרְיַת מֹועֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל־יִצְעָן בַּל־יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל־חֲבָלָיו בַּל־יִנָּתֵקוּ	20 Respice Sion civitatem sollemnitatum nostrarum! Oculi tui videbunt Ierusalem, habitationem securam, tabernaculum quod nequaquam transferri poterit; nec auferentur clavi eius in sempiternum, et omnes funiculi eius non rumpentur.
21 כִּי אִם־שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקֹום־נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל־תֵּלֶךְ בֹּו אֳנִי־שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ	21 Quia ibi potens Dominus pro nobis loco fluviorum, rivorum late patentium; non transibit ibi navis remigum, neque navis magna transgredietur eum.
22 כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יֹושִׁיעֵנוּ	22 Dominus enim iudex noster, Dominus legifer noster, Dominus rex noster: ipse salvabit nos.
23 נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל־יְחַזְּקוּ כֵן־תָּרְנָם בַּל־פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד־שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז	23 Laxati sunt funiculi tui nec sustinent malum suum, ut dilatare velum non queant. Tunc divident caeci praedam multam; claudi diripient rapinam.
24 וּבַל־יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן	24 Nec dicet incola: “ Elangui ”. Populus, qui habitat in ea, auferetur ab eo iniquitas.