Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 18

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכָל־תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע	1 Occasiones quærit qui vult recedere ab amico : omni tempore erit exprobrabilis.
2 לֹא־יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם־בְּהִתְגַּלֹּות לִבֹּו	2 Non recipit stultus verba prudentiæ, nisi ea dixeris quæ versantur in corde ejus.
3 בְּבֹוא־רָשָׁע בָּא גַם־בּוּז וְעִם־קָלֹון חֶרְפָּה	3 Impius, cum in profundum venerit peccatorum, contemnit ; sed sequitur eum ignominia et opprobrium.
4 מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי־אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקֹור חָכְמָה	4 Aqua profunda verba ex ore viri, et torrens redundans fons sapientiæ.
5 שְׂאֵת פְּנֵי־רָשָׁע לֹא־טֹוב לְהַטֹּות צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט	5 Accipere personam impii non est bonum, ut declines a veritate judicii.
6 שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמֹות יִקְרָא	6 Labia stulti miscent se rixis, et os ejus jurgia provocat.
7 פִּי־כְסִיל מְחִתָּה־לֹו וּשְׂפָתָיו מֹוקֵשׁ נַפְשֹׁו	7 Os stulti contritio ejus, et labia ipsius ruina animæ ejus.
8 דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָטֶן	8 Verba bilinguis quasi simplicia, et ipsa perveniunt usque ad interiora ventris. Pigrum dejicit timor ; animæ autem effeminatorum esurient.
9 גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתֹּו אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית	9 Qui mollis et dissolutus est in opere suo frater est sua opera dissipantis.
10 מִגְדַּל־עֹז שֵׁם יְהוָה בֹּו־יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב	10 Turris fortissima nomen Domini ; ad ipsum currit justus, et exaltabitur.
11 הֹון עָשִׁיר קִרְיַת עֻזֹּו וּכְחֹומָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתֹו	11 Substantia divitis urbs roboris ejus, et quasi murus validus circumdans eum.
12 לִפְנֵישֶׁ־בֶר יִגְבַּהּ לֵב־אִישׁ וְלִפְנֵי כָבֹוד עֲנָוָה	12 Antequam conteratur, exaltatur cor hominis, et antequam glorificetur, humiliatur.
13 מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא־לֹו וּכְלִמָּה	13 Qui prius respondet quam audiat, stultum se esse demonstrat, et confusione dignum.
14 רוּחַ־אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה	14 Spiritus viri sustentat imbecillitatem suam ; spiritum vero ad irascendum facilem quis poterit sustinere ?
15 לֵב נָבֹון יִקְנֶה־דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ־דָּעַת	15 Cor prudens possidebit scientiam, et auris sapientium quærit doctrinam.
16 מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לֹו וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ	16 Donum hominis dilatat viam ejus, et ante principes spatium ei facit.
17 צַדִּיק הָרִאשֹׁון בְּרִיבֹו [יָבֹא־ כ] (וּבָא־רֵעֵהוּ ק) וַחֲקָרֹו	17 Justus prior est accusator sui : venit amicus ejus, et investigabit eum.
18 מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגֹּורָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד	18 Contradictiones comprimit sors, et inter potentes quoque dijudicat.
19 אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת־עֹז [וּמְדֹונִים כ] (וּמִדְיָנִים ק) כִּבְרִיחַ אַרְמֹון	19 Frater qui adjuvatur a fratre quasi civitas firma, et judicia quasi vectes urbium.
20 מִפְּרִי פִי־אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנֹו תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע	20 De fructu oris viri replebitur venter ejus, et genimina labiorum ipsius saturabunt eum.
21 מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשֹׁון וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ	21 Mors et vita in manu linguæ ; qui diligunt eam comedent fructus ejus.
22 מָצָא אִשָּׁה מָצָא טֹוב וַיָּפֶק רָצֹון מֵיְהוָה	22 Qui invenit mulierem bonam invenit bonum, et hauriet jucunditatem a Domino. Qui expellit mulierem bonam expellit bonum ; qui autem tenet adulteram stultus est et impius.
23 תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזֹּות	23 Cum obsecrationibus loquetur pauper, et dives effabitur rigide.
24 אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח	24 Vir amabilis ad societatem magis amicus erit quam frater.