Isaiah (ישעיה) - Isaia 66

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמֹור הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל־הָאָרֶץ	1 Magistro chori. Canticum. Psalmus. Iubilate Deo, omnis terra,
2 זַמְּרוּ כְבֹוד־שְׁמֹו שִׂימוּ כָבֹוד תְּהִלָּתֹו	2 psalmum dicite gloriae nominis eius, glorificate laudem eius.
3 אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה־נֹּורָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ	3 Dicite Deo: “ Quam terribilia sunt opera tua. Prae multitudine virtutis tuae blandientur tibi inimici tui.
4 כָּל־הָאָרֶץ ׀ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ־לָךְ יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה	4 Omnis terra adoret te et psallat tibi, psalmum dicat nomini tuo ”.
5 לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלֹות אֱלֹהִים נֹורָא עֲלִילָה עַל־בְּנֵי אָדָם	5 Venite et videte opera Dei, terribilis in adinventionibus super filios hominum.
6 הָפַךְ יָם ׀ לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל ם נִשְׂמְחָה־בֹּו	6 Convertit mare in aridam, et in flumine pertransibunt pede; ibi laetabimur in ipso.
7 מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתֹו ׀ עֹולָם עֵינָיו בַּגֹּויִם תִּצְפֶּינָה הַסֹּורְרִים ׀ אַל־ [יָרִימוּ כ] (יָרוּמוּ ק) לָמֹו סֶלָה	7 Qui dominatur in virtute sua in aeternum, oculi eius super gentes respiciunt; rebelles non exaltentur in semetipsis.
8 בָּרְכוּ עַמִּים ׀ אֱלֹהֵינוּ וְהַשְׁמִיעוּ קֹול תְּהִלָּתֹו	8 Benedicite, gentes, Deum nostrum et auditam facite vocem laudis eius;
9 הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא־נָתַן לַמֹּוט רַגְלֵנוּ	9 qui posuit animam nostram ad vitam et non dedit in commotionem pedes nostros.
10 כִּי־בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף־כָּסֶף	10 Quoniam probasti nos, Deus; igne nos examinasti, sicut examinatur argentum.
11 הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ	11 Induxisti nos in laqueum, posuisti tribulationes in dorso nostro.
12 הִרְכַּבְתָּ אֱנֹושׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ־בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתֹּוצִיאֵנוּ לָרְוָיָה	12 Imposuisti homines super capita nostra, transivimus per ignem et aquam, et eduxisti nos in refrigerium.
13 אָבֹוא בֵיתְךָ בְעֹולֹות אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי	13 Introibo in domum tuam in holocaustis; reddam tibi vota mea,
14 אֲשֶׁר־פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר־פִּי בַּצַּר־לִי	14 quae protulerunt labia mea, et locutum est os meum in tribulatione mea.
15 עֹלֹות מֵחִים אַעֲלֶה־לָּךְ עִם־קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם־עַתּוּדִים סֶלָה	15 Holocausta medullata offeram tibi cum incenso arietum, offeram tibi boves cum hircis.
16 לְכוּ־שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כָּל־יִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי	16 Venite, audite, et narrabo, omnes, qui timetis Deum, quanta fecit animae meae.
17 אֵלָיו פִּי־קָרָאתִי וְרֹומַם תַּחַת לְשֹׁונִי	17 Ad ipsum ore meo clamavi et exaltavi in lingua mea.
18 אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ׀ אֲדֹנָי	18 Iniquitatem si aspexi in corde meo, non exaudiet Dominus.
19 אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב בְּקֹול תְּפִלָּתִי	19 Propterea exaudivit Deus, attendit voci deprecationis meae.
20 בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא־הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדֹּו מֵאִתִּי	20 Benedictus Deus, qui non amovit orationem meam et misericordiam suam a me.
21 וְגַם־מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר יְהוָה
22 כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם־יְהוָה כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם
23 וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחָדְשֹׁו וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתֹּו יָבֹוא כָל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה
24 וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תֹולַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאֹון לְכָל־בָּשָׂר