Isaiah (ישעיה) - Isaia 139

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע	1 εις το τελος ψαλμος τω δαυιδ
2 אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחֹוק	2 εξελου με κυριε εξ ανθρωπου πονηρου απο ανδρος αδικου ρυσαι με
3 אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה	3 οιτινες ελογισαντο αδικιας εν καρδια ολην την ημεραν παρετασσοντο πολεμους
4 כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשֹׁונִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ	4 ηκονησαν γλωσσαν αυτων ωσει οφεως ιος ασπιδων υπο τα χειλη αυτων διαψαλμα
5 אָחֹור וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה	5 φυλαξον με κυριε εκ χειρος αμαρτωλου απο ανθρωπων αδικων εξελου με οιτινες ελογισαντο υποσκελισαι τα διαβηματα μου
6 [פִּלְאִיָּה כ] (פְּלִיאָה ק) דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא־אוּכַל לָהּ	6 εκρυψαν υπερηφανοι παγιδα μοι και σχοινια διετειναν παγιδας τοις ποσιν μου εχομενα τριβου σκανδαλον εθεντο μοι διαψαλμα
7 אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח	7 ειπα τω κυριω θεος μου ει συ ενωτισαι κυριε την φωνην της δεησεως μου
8 אִם־אֶסַּק מַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאֹול הִנֶּךָּ	8 κυριε κυριε δυναμις της σωτηριας μου επεσκιασας επι την κεφαλην μου εν ημερα πολεμου
9 אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם	9 μη παραδως με κυριε απο της επιθυμιας μου αμαρτωλω διελογισαντο κατ' εμου μη εγκαταλιπης με μηποτε υψωθωσιν διαψαλμα
10 גַּםשָׁ־ם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ	10 η κεφαλη του κυκλωματος αυτων κοπος των χειλεων αυτων καλυψει αυτους
11 וָאֹמַר אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אֹור בַּעֲדֵנִי	11 πεσουνται επ' αυτους ανθρακες εν πυρι καταβαλεις αυτους εν ταλαιπωριαις ου μη υποστωσιν
12 גַּם־חֹשֶׁךְ לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיֹּום יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאֹורָה	12 ανηρ γλωσσωδης ου κατευθυνθησεται επι της γης ανδρα αδικον κακα θηρευσει εις διαφθοραν
13 כִּי־אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי	13 εγνων οτι ποιησει κυριος την κρισιν του πτωχου και την δικην των πενητων
14 אֹודְךָ עַל כִּי נֹורָאֹות נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד	14 πλην δικαιοι εξομολογησονται τω ονοματι σου και κατοικησουσιν ευθεις συν τω προσωπω σου
15 לֹא־נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיֹּות אָרֶץ
16 גָּלְמִי ׀ רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל־סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ [וְלֹא כ] (וְלֹו ק) אֶחָד בָּהֶם
17 וְלִי מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם
18 אֶסְפְּרֵם מֵחֹול יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעֹודִי עִמָּךְ
19 אִם־תִּקְטֹל אֱלֹוהַּ ׀ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי
20 אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ
21 הֲלֹוא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה ׀ אֶשְׂנָא וּבִתְקֹומְמֶיךָ אֶתְקֹוטָט
22 תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹויְבִים הָיוּ לִי
23 חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי
24 וּרְאֵה אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עֹולָם