Psalmi 71

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 In te, Domine, speravi, non confundar in aeternum.	1 בְּךָ־יְהוָה חָסִיתִי אַל־אֵבֹושָׁה לְעֹולָם
2 In iustitia tua libera me et eripe me; inclina ad me aurem tuam et salva me.	2 בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה־אֵלַי אָזְנְךָ וְהֹושִׁיעֵנִי
3 Esto mihi in rupem praesidii et in domum munitam, ut salvum me facias, quoniam fortitudo mea et refugium meum es tu.	3 הֱיֵה לִי ׀ לְצוּר מָעֹון לָבֹוא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהֹושִׁיעֵנִי כִּי־סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה
4 Deus meus, eripe me de manu peccatoris et de manu contra legem agentis et iniqui.	4 אֱ‍לֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחֹומֵץ
5 Quoniam tu es exspectatio mea, Domine; Domine, spes mea a iuventute mea.	5 כִּי־אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יְהוִה מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי
6 Super te innixus sum ex utero, de ventre matris meae tu es susceptor meus; in te laus mea semper.	6 עָלֶיךָ ׀ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גֹוזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד
7 Tamquam prodigium factus sum multis, et tu adiutor fortis. -	7 כְּמֹופֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי־עֹז
8 Repleatur os meum laude tua, tota die magnitudine tua.	8 יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל־הַיֹּום תִּפְאַרְתֶּךָ
9 Ne proicias me in tempore senectutis; cum defecerit virtus mea, ne derelinquas me.	9 אַל־תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלֹות כֹּחִי אַל־תַּעַזְבֵנִי
10 Quia dixerunt inimici mei mihi, et, qui observabant animam meam, consilium fecerunt in unum	10 כִּי־אָמְרוּ אֹויְבַי לִי וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי נֹועֲצוּ יַחְדָּו
11 dicentes: “ Deus dereliquit eum! Persequimini et comprehendite eum, quia non est qui eripiat ”.	11 לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבֹו רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי־אֵין מַצִּיל
12 Deus, ne elongeris a me; Deus meus, in auxilium meum festina.	12 אֱלֹהִים אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי [חִישָׁה כ] (חוּשָׁה׃ ק)
13 Confundantur et deficiant adversantes animae meae; operiantur confusione et pudore, qui quaerunt mala mihi.	13 יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי
14 Ego autem semper sperabo et adiciam super omnem laudem tuam.	14 וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהֹוסַפְתִּי עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶךָ
15 Os meum annuntiabit iustitiam tuam, tota die salutare tuum: quae dinumerare nescivi.	15 פִּי ׀ יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל־הַיֹּום תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרֹות
16 Veniam ad potentias Domini; Domine, memorabor iustitiae tuae solius.	16 אָבֹוא בִּגְבֻרֹות אֲדֹנָי יְהוִה אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ
17 Deus, docuisti me a iuventute mea; et usque nunc annuntiabo mirabilia tua.	17 אֱ‍לֹהִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד־הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאֹותֶיךָ
18 Et usque in senectam et senium, Deus, ne derelinquas me, donec annuntiem brachium tuum generationi omni, quae ventura est. Potentia tua	18 וְגַם עַד־זִקְנָה ׀ וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל־תַּעַזְבֵנִי עַד־אַגִּיד זְרֹועֲךָ לְדֹור לְכָל־יָבֹוא גְּבוּרָתֶךָ
19 et iustitia tua, Deus, usque in altissima, qui fecisti magnalia: Deus, quis similis tibi?	19 וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד־מָרֹום אֲשֶׁר־עָשִׂיתָ גְדֹלֹות אֱלֹהִים מִי כָמֹוךָ
20 Quantas ostendisti mihi tribulationes multas et malas; iterum vivificasti me et de abyssis terrae iterum reduxisti me.	20 אֲשֶׁר [הִרְאִיתַנוּ כ] (הִרְאִיתַנִי ׀ ק) צָרֹות רַבֹּות וְרָעֹות תָּשׁוּב [תְּחַיֵּינוּ כ] (תְּחַיֵּינִי ק) וּמִתְּהֹמֹות הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי
21 Multiplicabis magnitudinem meam et conversus consolaberis me.	21 תֶּרֶב ׀ גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי
22 Nam et ego confitebor tibi in psalterio veritatem tuam, Deus meus; psallam tibi in cithara, Sanctus Israel.	22 גַּם־אֲנִי ׀ אֹודְךָ בִכְלִי־נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנֹּור קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל
23 Exsultabunt labia mea, cum cantavero tibi, et anima mea, quam redemisti;	23 תְּרַנֵּנָּה פָתַי כִּי אֲזַמְּרָה־לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ
24 sed et lingua mea tota die meditabitur iustitiam tuam, cum confusi et reveriti fuerint, qui quaerunt mala mihi.	24 גַּם־לְשֹׁונִי כָּל־הַיֹּום תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ כִּי־בֹשׁוּ כִי־חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי