Acts of the Apostles 4

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 While they were still speaking to the people, the priests, the captain of the temple guard, and the Sadducees confronted them,	1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים
2 disturbed that they were teaching the people and proclaiming in Jesus the resurrection of the dead.	2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים
3 They laid hands on them and put them in custody until the next day, since it was already evening.	3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב
4 But many of those who heard the word came to believe and (the) number of men grew to (about) five thousand.	4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים
5 On the next day, their leaders, elders, and scribes were assembled in Jerusalem,	5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים
6 with Annas the high priest, Caiaphas, John, Alexander, and all who were of the high-priestly class.	6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול
7 They brought them into their presence and questioned them, "By what power or by what name have you done this?"	7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת
8 Then Peter, filled with the holy Spirit, answered them, "Leaders of the people and elders:	8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל
9 If we are being examined today about a good deed done to a cripple, namely, by what means he was saved,	9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע
10 then all of you and all the people of Israel should know that it was in the name of Jesus Christ the Nazarean whom you crucified, whom God raised from the dead; in his name this man stands before you healed.	10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא
11 He is 'the stone rejected by you, the builders, which has become the cornerstone.'	11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה
12 There is no salvation through anyone else, nor is there any other name under heaven given to the human race by which we are to be saved."	12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע
13 Observing the boldness of Peter and John and perceiving them to be uneducated, ordinary men, they were amazed, and they recognized them as the companions of Jesus.	13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע
14 Then when they saw the man who had been cured standing there with them, they could say nothing in reply.	14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר
15 So they ordered them to leave the Sanhedrin, and conferred with one another, saying,	15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו
16 "What are we to do with these men? Everyone living in Jerusalem knows that a remarkable sign was done through them, and we cannot deny it.	16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו
17 But so that it may not be spread any further among the people, let us give them a stern warning never again to speak to anyone in this name."	17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה
18 So they called them back and ordered them not to speak or teach at all in the name of Jesus.	18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע
19 Peter and John, however, said to them in reply, "Whether it is right in the sight of God for us to obey you rather than God, you be the judges.	19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם
20 It is impossible for us not to speak about what we have seen and heard."	20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו
21 After threatening them further, they released them, finding no way to punish them, on account of the people who were all praising God for what had happened.	21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה
22 For the man on whom this sign of healing had been done was over forty years old.	22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת
23 After their release they went back to their own people and reported what the chief priests and elders had told them.	23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים
24 And when they heard it, they raised their voices to God with one accord and said, "Sovereign Lord, maker of heaven and earth and the sea and all that is in them,	24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם
25 you said by the holy Spirit through the mouth of our father David, your servant: 'Why did the Gentiles rage and the peoples entertain folly?	25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק
26 The kings of the earth took their stand and the princes gathered together against the Lord and against his anointed.'	26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו
27 Indeed they gathered in this city against your holy servant Jesus whom you anointed, Herod and Pontius Pilate, together with the Gentiles and the peoples of Israel,	27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת
28 to do what your hand and (your) will had long ago planned to take place.	28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות
29 And now, Lord, take note of their threats, and enable your servants to speak your word with all boldness,	29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם
30 as you stretch forth (your) hand to heal, and signs and wonders are done through the name of your holy servant Jesus."	30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש
31 As they prayed, the place where they were gathered shook, and they were all filled with the holy Spirit and continued to speak the word of God with boldness.	31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב
32 The community of believers was of one heart and mind, and no one claimed that any of his possessions was his own, but they had everything in common.	32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות
33 With great power the apostles bore witness to the resurrection of the Lord Jesus, and great favor was accorded them all.	33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם
34 There was no needy person among them, for those who owned property or houses would sell them, bring the proceeds of the sale,	34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם
35 and put them at the feet of the apostles, and they were distributed to each according to need.	35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו
36 Thus Joseph, also named by the apostles Barnabas (which is translated "son of encouragement"), a Levite, a Cypriot by birth,	36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים
37 sold a piece of property that he owned, then brought the money and put it at the feet of the apostles.	37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים