Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 4

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA VOLGARE
1 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק	1 E intervenne in que' di, che i Filistei si raunarono a battaglia: e Israel gli uscìo incontro alla battaglia, e puose campo presso alla pietra dell' adiutorio. E i Filistei vennero in Afec.
2 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש	2 E ordinarono la schiera contro Israel; e cominciata la battaglia, Israel voltarono le reni a' Filistei; e in quella battaglia furono morti, per li campi, quasi IIII milia uomini.
3 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו	3 E ritornò il popolo al campo; e quelli che erano maggiori in Israel per nascimento, dissero: perchè ci ha oggi percossi il Signore dinanzi a' Filistei? Facciamo venire a noi di Silo l'arca del patto del Signore; e venga in mezzo di noi, e salvici delle mani de' nostri nemici.
4 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים חפני ופינחס	4 E mandò il popolo in Silo, e tolsero indi l'arca del patto del Signore degli eserciti, il quale siede sopra i Cherubini: e due figliuoli di Eli erano con l'arca del patto del Signore, Ofni e Finees,
5 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ	5 E venendo nel campo l'arca del patto del Signore, tutto Israel gridava con grande voce, e resonò la terra.
6 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה	6 E i Filistei udirono la voce del grido, e dissero che voce è questa del grido nel campo degli Ebrei? E conobbero che l'arca di Dio era venuta nel campo.
7 ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם	7 E avendo grande paura, i Filistei dissero: venuto è Dio nel campo. E piagneano, e diceano:
8 אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר	8 Guai a noi! non fue tanta letizia ieri e l' altro: guai a noi! chi ne salva della mano di questi alti Idii? questi sono gli Dii che ferirono Egitto, nel deserto, d'ogni piaga.
9 התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם	9 Ma confortatevi, e siate uomini, Filistei, acciò che voi non serviate agli Ebrei, sì come loro servirono a noi; confortatevi e combattete.
10 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי	10 E combatterono gli Filistei, e Israel fu sconfitto, e ciascuno fuggì nel suo tabernacolo; e fu fatta piaga molto grande; e morirono d' Israel XXX milia di pedoni.
11 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס	11 E l'arca di Dio fu presa; e due figliuoli di Eli, cioè Ofni e Finees, vi furono morti.
12 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו	12 E uno uomo (della turba) di Beniamin corse dalla battaglia, e in quello dì venne in Silo colle vestimenta squarciate, e il capo polveroso.
13 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר	13 E vegnendo quello, Eli sedeva in su una seggiola verso la via, e aspettava; però che il suo cuore era pauroso per l'arca di Dio. E quello uomo, poi ch' egli entrò, significò alla città; e tutta la città pianse.
14 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי	14 Ed Eli udì il suono del grido, e disse: che suono di grido è questo? E quelli con fretta venne, e nunciollo a Eli.
15 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות	15 Ed Eli era di LxxxxvIII anni; e i suoi occhii erano intenebrati, e non potea vedere.
16 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני	16 E disse a Eli: io son colui che è venuto dalla battaglia, e oggi son fuggito del campo. E quelli disse a lui: figliuolo mio, che è fatto?
17 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה	17 E rispondendo, quegli che nunziava disse: il popolo è fuggito dinanzi a' Filistei, e grande ruina è fatta nel popolo; e sopra di questo due tuoi figliuoli, cioè Ofni e Finees, sì sono morti; e l'arca di Dio è presa.
18 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה	18 E avendo quegli nominata l'arca di Dio, cadde adietro della seggiola presso all' uscio; e fiaccato il capo, si morì. Ed era uomo antico e grande di tempo; ed egli giudicò Israel xL anni.
19 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה	19 E la sua nuora, moglie di Finees, pregna e presso al parto, udito il messo, che l'arca di Dio era presa, e che il suo suocero e il suo marito erano morti, incurvossi e partorì; però che erano venuti a lei subito i dolori.
20 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה	20 E nel punto della sua morte, dissero a lei quelle che gli erano dintorno: non temere, però che tu hai partorito uno figliuolo. La quale non respuose loro, e non v'attendè.
21 ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה	21 E chiamò il fanciullo Icabod, dicendo: la gloria di Dio è tolta via d'Israel, imperò che l'arca di Dio è presa, e per lo suocero suo e per lo marito suo;
22 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים	22 e disse: ella è tolta la gloria di Dio d' Israel, però che è presa l'arca di Dio.