Lettera di Giacomo - מכתבו של גיימס 2

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 כי אתם אחי הנכם ידעים את מבואנו אליכם כי לא היה לריק	1 For you yourselves know, brothers, that our reception among you was not without effect.
2 אך אחרי אשר ענינו ולחרפות היינו בפילפי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם לכם את הבשורה בנפתולים רבים	2 Rather, after we had suffered and been insolently treated, as you know, in Philippi, we drew courage through our God to speak to you the gospel of God with much struggle.
3 כי תוכחתנו איננה מתוך טעות וגם לא מתוך טמאה ולא ברמיה	3 Our exhortation was not from delusion or impure motives, nor did it work through deception.
4 כי אם כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להפקיד בידנו את הבשורה כן נדבר ולא כחפצים להיות רצוים לבני אדם כי אם לאלהים הבחן לבותנו	4 But as we were judged worthy by God to be entrusted with the gospel, that is how we speak, not as trying to please human beings,but rather God, who judges our hearts.
5 כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד	5 Nor, indeed, did we ever appear with flattering speech, as you know, or with a pretext for greed--God is witness--
6 גם לא בקשנו מן האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים אף כי היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח	6 nor did we seek praise from human beings, either from you or from others,
7 אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מפנקת את בניה	7 although we were able to impose our weight as apostles of Christ. Rather, we were gentle among you, as a nursing mother cares for her children.
8 ובחבבנו ככה אתכם חפצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נפשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו	8 With such affection for you, we were determined to share with you not only the gospel of God, but our very selves as well, so dearly beloved had you become to us.
9 הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים	9 You recall, brothers, our toil and drudgery. Working night and day in order not to burden any of you, we proclaimed to you the gospel of God.
10 עדים אתם ועד האלהים כי בקדש ובצדק ובתמים היינו עמכם המאמינים	10 You are witnesses, and so is God, how devoutly and justly and blamelessly we behaved toward you believers.
11 ואתם ידעתם כי כאב את בניו הזהרנו את כל אחד מכם ודברנו על לבו	11 As you know, we treated each one of you as a father treats his children,
12 ונעד בכם ללכת כראוי לפני האלהים הקורא אתכם למלכותו ולכבודו	12 exhorting and encouraging you and insisting that you conduct yourselves as worthy of the God who calls you into his kingdom and glory.
13 בעבור זאת גם נודה תמיד לאלהים כי אתם בקבלכם מאתנו דבר שמועת האלהים לא קבלתם אותו כדבר בני אדם כי אם כמו שהוא באמת כדבר האלהים אשר הוא גם פעל בכם המאמינים	13 And for this reason we too give thanks to God unceasingly, that,in receiving the word of God from hearing us, you received not a human word but, as it truly is, the word of God, which is now atwork in you who believe.
14 כי אתם אחי הלכתם בעקבי קהלות האלהים אשר בארץ יהודה במשיח ישוע כי סבלתם גם אתם כאלה על ידי בני שבטכם כאשר סבלו גם המה על ידי היהודים	14 For you, brothers, have become imitators of the churches of God that are in Judea in Christ Jesus. For you suffer the same things from your compatriots as they did from the Jews,
15 אשר אף המיתו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל אדם	15 who killed both the Lord Jesus and the prophets and persecuted us; they do not please God, and are opposed to everyone,
16 המנעים אתנו מדבר אל הגוים כי יושעו למען אשר ימלאו את חטאתיהם בכל עת וישיגם החרון עד לכלה	16 trying to prevent us from speaking to the Gentiles that they may be saved, thus constantly filling up the measure of their sins. But the wrath of God has finally begun to come upon them.
17 ואנחנו אחי אחרי אשר שכלנו אתכם לזמן מעט בפנים ולא בלב השתדלנו ביותר לראות פניכם בתשוקה רבה	17 Brothers, when we were bereft of you for a short time, in person, not in heart, we were all the more eager in our great desire to see you in person.
18 ועל כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו	18 We decided to go to you--I, Paul, not only once but more than once--yet Satan thwarted us.
19 כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו	19 For what is our hope or joy or crown to boast of in the presence of our Lord Jesus at his coming if not you yourselves?
20 אמנם אתם כבודנו ושמחתנו	20 For you are our glory and joy.