Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 4

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר	1 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר עַל־אַבְרָהָם אָבִינוּ מַה־זֶּה הִשִּׂיג לְפִי הַבָּשָׂר
2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים	2 כִּי אִם־נִצְדַּק אַבְרָהָם מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים לוֹ הַתְּהִלָּה אַךְ־לֹא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים
3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה	3 כִּי הַכָּתוּב מַה־הוּא אֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוֹה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה
4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב	4 הִנֵּה הַפֹּעֵל לֹא־יֵחָשֶׁב לוֹ שְׂכָרוֹ עַל־פִּי הֶחָסֶד כִּי אִם־עַל־פִּי הַחוֹב
5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה	5 אֲבָל לַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹעֵל כִּי אִם־מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת־הָרָשָׁע אֱמוּנָתוֹ תֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה
6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו	6 כַּאֲשֶׁר גַּם־דָּוִד מְאַשֵּׁר אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יַחְשָׁב־לוֹ צְדָקָה בְּלֹא מַעֲשִׂים בְּאָמְרוֹ
7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה	7 אַשְׁרֵי נְשֹוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה
8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון	8 אַשְׁרֵי אָדָם לֹא־יַחְשֹׁב יְהוָֹה לוֹ עָוֺן
9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה	9 וְעַתָּה הָאִשּׁוּר הַזֶּה הַעַל־הַמִּילָה הוּא אִם־גַּם עַל־הָעָרְלָה הֲלֹא אָמַרְנוּ כִּי לְאַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה אֱמוּנָתוֹ לִצְדָקָה
10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו	10 וְאֵיךְ נֶחְשְׁבָה־לּוֹ אִם־בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל אוֹ בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל הֵן לֹא בִהְיוֹתוֹ נִמּוֹל כִּי אִם־בְּעָרְלָתוֹ
11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה	11 וְאוֹת הַמִּילָה קִבֵּל לְחוֹתַם צִדְקַת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הָיְתָה־לּוֹ בְּעָרְלָתוֹ לִהְיוֹת לְאָב לְכָל־הַמַּאֲמִינִים וְהֵם עֲרֵלִים לְמַעַן אַף־לָהֶם תֵּחָשֵׁב הַצְּדָקָה
12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו	12 וְלִהְיוֹת לְאָב גַּם־לַמּוּלִים אַךְ־לֹא לַאֲשֶׁר הֵם נִמּוֹלִים לְבַד כִּי אִם־גַּם־הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה־לּוֹ לְאַבְרָהָם בְּעוֹדֶנּוּ בְעָרְלָתוֹ
13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה	13 כִּי לֹא עַל־יְדֵי תוֹרָה בָּאָה הַהַבְטָחָה לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ לִהְיוֹתוֹ יֹרֵשׁ הָעוֹלָם כִּי אִם־עַל־יְדֵי צִדְקַת הָאֱמוּנָה
14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה	14 כִּי אִלּוּ לִבְנֵי־הַתּוֹרָה הַיְרֻשָּׁה הָאֱמוּנָה לָרִיק תִּהְיֶה וְהַהַבְטָחָה בְּטֵלָה
15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה	15 כִּי הַתּוֹרָה מְבִיאָה קָצֶף כִּי בַאֲשֶׁר אֵין תּוֹרָה גַּם אֵין־שָׁם עֲבֵרָה
16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו	16 עַל־כֵּן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְמַעַן לְפִי־חֶסֶד לְמַעַן תִּהְיֶה הַהַבְטָחָה קַיֶּמֶת לְכָל־זַרְעוֹ לֹא לִבְנֵי הַתּוֹרָה לְבַדָּם כִּי־גַם לִבְנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם אֲשֶׁר הוּא אָב לְכֻלָּנוּ
17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה	17 כַּכָּתוּב כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ וְהוּא הֶאֱמִין בְּהַבִּיט אֶל־אֵל הַמְחַיֶּה אֶת־הַמֵּתִים וְהַקּוֹרֵא אֵת אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כְּמוֹ הוֹה
18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך	18 בַּאֲשֶׁר אֵין־תִּקְוָה קִוָּה וַיַּאֲמֵן לְמַעַן אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ
19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה	19 וְלֹא רָפְתָה אֱמוּנָתוֹ וְלֹא הִתְבּוֹנֵן אֶל־גּוּפוֹ שֶׁכְּבָר נָפוֹג בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן־מְאַת שָׁנָה וְאֶל־בְּלוֹת רֶחֶם שָׂרָה
20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים	20 וְלֹא־חָלַק לִבּוֹ בְּהַבְטָחַת הָאֱלֹהִים כַּחֲסַר הָאֱמוּנָה כִּי אִם־הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וַיִּתֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים
21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו	21 וַיֵּדַע בְּלֵבָב שָׁלֵם כִּי אֶת־אֲשֶׁר הִבְטִיחַ גַּם־יָכֹל לַעֲשׂוֹתוֹ
22 על כן גם נחשבה לו לצדקה	22 עַל־כֵּן גַּם־נֶחְשְׁבָה־לּוֹ לִצְדָקָה
23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו	23 וְלֹא־לְבַד לְמַעֲנוֹ כְּתוּבָה זֹאת שֶׁנֶּחְשְׁבָה לוֹ
24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים	24 כִּי אִם־גַּם לְמַעֲנֵנוּ אֲשֶׁר עֲתִידָה לְהֵחָשֵׁב לָנוּ הַמַּאֲמִינִים בְּמִי שֶׁהֵעִיר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ מִן־הַמֵּתִים
25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו	25 אֲשֶׁר נִמְסַר בַּעֲבוּר פְּשָׁעֵינוּ וְנֵעוֹר לְבַעֲבוּר צַדְּקֵנוּ