Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 2

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד	1 Lorsque arriva la fête de la Pentecôte, ils étaient tous réunis.
2 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו	2 Un bruit soudain se fit entendre dans le ciel, comme une violente rafale, et il remplit toute la maison où ils se trouvaient.
3 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם	3 Ils virent comme un feu qui se divisait, et sur chacun d’eux se posait une des langues de ce feu.
4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף	4 Tous furent remplis de l’Esprit Saint et ils se mirent à parler en d’autres langues dans lesquelles l’Esprit leur donnait de s’exprimer.
5 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים	5 Il y avait alors à Jérusalem des Juifs de passage, des croyants venus de toutes les nations qui sont sous le ciel.
6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו	6 Et ces gens, quel que soit leur dialecte, les entendirent s’exprimer dans leur propre langue, car le bruit qui s’était produit avait attiré la foule. Ils n’en revenaient pas!
7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה	7 Ils étaient stupéfaits, étonnés: "Ce sont tous des Galiléens, disaient-ils, et voyez comme ils parlent!
8 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו	8 Chacun de nous les entend s’exprimer dans sa propre langue.
9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא	9 Que nous soyons Parthes ou Mèdes ou Élamites, habitants de Mésopotamie, de Judée ou de Cappadoce, du Pont et de l’Asie,
10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים	10 de Phrygie et de Pamphylie, d’Égypte ou de la Libye en allant sur Cyrène,
11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים	11 que nous soyons des Juifs installés à Rome ou des prosélytes, des Crétois ou des Arabes, nous les entendons proclamer dans nos diverses langues les merveilles de Dieu!”
12 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת	12 Ils étaient tous stupéfaits et se demandaient les uns aux autres ce que cela signifiait.
13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה	13 Certains répondaient en riant: "Ils ont simplement bu plus que leur compte.”
14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי	14 C’est alors que Pierre s’avança et prit la parole; les Onze étaient avec lui. Il leur cria: "Écoutez donc, amis juifs et vous tous qui êtes de passage à Jérusalem, j’ai quelque chose à vous apprendre.
15 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה	15 Ne pensez pas que nous avons bu: il n’est encore que neuf heures du matin.
16 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא	16 C’est simplement ce qu’avait annoncé le prophète Joël:
17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון	17 Dans les derniers jours, dit Dieu, voici ce qui aura lieu: je communiquerai mon Esprit aux humains, quels qu’ils soient. Vos fils et vos filles prophétiseront, vos jeunes auront des visions, et vos vieillards des révélations en songes.
18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו	18 Même sur mes serviteurs, sur mes servantes, je répandrai mon Esprit en ces jours-là et ils prophétiseront.
19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן	19 Je réaliserai des prodiges là-haut dans le ciel et des signes ici-bas sur la terre: sang et feu et nuée ardente.
20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא	20 Le soleil se changera en ténèbres et la lune en sang avant la venue du grand jour du Seigneur.
21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט	21 Alors sera sauvé, quel qu’il soit, celui qui invoquera le Nom du Seigneur.
22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם	22 “Hommes d’Israël, écoutez bien ces paroles: Dieu avait accrédité au milieu de vous un homme, Jésus de Nazareth. Dieu lui avait donné de faire au milieu de vous des miracles, des choses étonnantes et des signes, vous le savez tous.
23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו	23 Cependant vous l’avez livré, vous l’avez fait supplicier et mourir par la main des païens; cela répondait à un plan de Dieu qui d’avance avait prévu cela.
24 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו	24 Mais Dieu l’a délivré des douleurs de la mort et l’a ressuscité: le royaume des morts ne pouvait pas le garder.
25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט	25 “Voyez ce que David dit à son sujet: Je garde toujours le Seigneur devant mes yeux; s’il se tient à ma droite, qui pourra m’ébranler?
26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח	26 J’en ai le cœur joyeux, ma langue le chante, même ma chair en éprouve sécurité;
27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת	27 car tu ne donneras pas mon âme au royaume des morts, tu ne voudras pas pour ton fidèle l’expérience de la corruption.
28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך	28 Tu me feras connaître le chemin de la vie, une plénitude de joie en ta présence.
29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה	29 “Frères, je n’ai pas besoin de vous prouver que notre patriarche David est mort et qu’il a été enterré: son tombeau est toujours là chez nous.
30 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו	30 Mais il était prophète: Dieu lui avait juré qu’un fils de son sang régnerait sur son trône et, sachant cela,
31 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת	31 quand il parlait de ne pas rester au pouvoir de la mort et de ne pas connaître la corruption de sa chair, il avait en vue la résurrection du Messie.
32 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו	32 “C’est ainsi que Dieu a ressuscité Jésus: nous en sommes tous témoins.
33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים	33 Une fois élevé à la droite de Dieu, Jésus a reçu du Père le don qu’il promettait, c’est-à-dire l’Esprit Saint, et il l’a répandu: c’est ce que vous venez de voir et d’entendre.
34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני	34 “David n’était pas monté au ciel, mais il avait dit: Le Seigneur a dit à mon Seigneur: Siège à ma droite,
35 עד אשית איביך הדם לרגליך	35 le temps que je fasse de tes ennemis un escabeau pour tes pieds.
36 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם	36 “Toute la maison d’Israël doit donc savoir en toute certitude que Dieu a fait Seigneur et Messie ce Jésus que vous avez crucifié.”
37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות	37 En entendant cela, tous furent pris de remords. Ils dirent à Pierre et aux autres apôtres: "Frères, que devons-nous faire?”
38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש	38 Pierre leur dit: "Repentez-vous et que chacun de vous se fasse baptiser au nom de Jésus, le Messie, pour obtenir le pardon de ses péchés. Alors vous recevrez le don de l’Esprit Saint.
39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו	39 Car la promesse est pour vous, pour vos enfants et pour tous ceux que le Seigneur Dieu voudra appeler, même s’ils se sont éloignés.”
40 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה	40 Pierre continua et insista, leur disant bien d’autres choses. Il les pressait et leur répétait: "Sauvez-vous, laissez là cette génération égarée!”
41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש	41 Beaucoup de gens accueillirent ses paroles et furent baptisés; ce jour-là près de 3 000 personnes vinrent s’ajouter.
42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה	42 Elles venaient de façon assidue pour l’enseignement des apôtres, le partage communautaire, la fraction du pain et les prières.
43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים	43 Tout le monde en était impressionné, d’autant qu’à Jérusalem de nombreux signes et prodiges se réalisaient par les mains des apôtres.
44 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות	44 Tous ceux qui avaient cru se retrouvaient ensemble: ils mettaient tout en commun
45 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו	45 et vendaient leurs propriétés, leurs biens, partageant avec tous ceux qui étaient dans le besoin.
46 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית	46 Ils se retrouvaient tous les jours avec un même entrain dans le Temple; ils avaient à leur domicile la fraction du pain et ils prenaient leur nourriture dans la joie et la simplicité du cœur.
47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים	47 Ils louaient Dieu et tout le peuple leur était favorable; le Seigneur amenait de jour en jour à l’Église ceux qu’il continuait de sauver.