Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 7

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים	1 - I Farisei e alcuni Scribi venuti a Gerusalemme, si raccolsero presso Gesù,
2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם	2 e vedendo che taluno de' suoi discepoli prendeva i pasti con mani impure, cioè non lavate, li biasimarono;
3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים	3 perchè i Farisei e tutti i Giudei, attenendosi alla tradizione degli antichi, non mangiano senza essersi lavati più volte le mani;
4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות	4 e tornando dal mercato, non mangiano prima d'aver fatto un bagno. Ed altre molte osservanze praticano, quali: lavature di bicchieri, d'orciuoli, di vasi di rame e di letti.
5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים	5 I Farisei e gli Scribi quindi gli domandarono: «Perchè i tuoi discepoli non s'attengono alle tradizioni degli antichi e prendono i lor pasti senza lavarsi le mani?».
6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	6 Egli rispose loro: «Isaia ha veramente profetato di voi, o ipocriti, quando scrisse: "Questo popolo mi onora con le labbra, ma il loro cuore è lontano da me.
7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	7 Vano è il culto che mi rendono, perchè insegnano dottrine e prescrizioni di uomini"
8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים	8 lasciando da parte il comandamento di Dio, state attaccati alla tradizione degli uomini, purificando i vasi e i bicchieri e facendo altre cose simili.
9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם	9 Voi sapete molto bene» soggiunse «trascurare il comandamento di Dio per osservare la vostra tradizione.
10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	10 Mosè infatti ha detto: - Onora tuo padre e tua madre, - e: - Chi maledice il padre o la madre, sia punito di morte.-
11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי	11 Voi invece dite: - Se uno dice a suo padre o a sua madre: "Tutto quello con cui potrei assisterti è Corban" (cioè offerta a Dio) -
12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו	12 non gli permettete più di far cosa alcuna a pro di suo padre o di sua madre
13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים	13 e rendete vana la parola di Dio mediante la tradizione che voi insegnate. E di simili cose ne fate tante!».
14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו	14 Chiamata di nuovo intorno a sè la turba, le diceva: «Ascoltatemi tutti e intendete!
15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם	15 Non c'è nulla fuor dell'uomo che entrando in esso possa contaminarlo; ma quel che esce dall'uomo, quello contamina l'uomo!
16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע	16 Chi ha orecchi da intendere intenda».
17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל	17 E quando entrò in casa, lasciata la folla, i suoi discepoli lo interrogarono intorno alla parabola.
18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו	18 Rispose loro: «Anche voi siete senza intelligenza? Non capite voi che tutto quello che dal di fuori entra nell'uomo, non lo può contaminare,
19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל	19 perchè non gli entra nel cuore, ma va nel ventre ed è espulso per recesso, purgando ogni alimento?».
20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם	20 Soggiunse poi: «Sol quanto esce dall'uomo lo contamina,
21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות	21 perchè dall'interno, cioè dal cuore degli uomini escono cattivi pensieri, adulterii, fornicazioni, omicidii,
22 ]22-12[	22 furti, cupidigie, malizie, frode, libidine, invidia, bestemmia, superbia, stoltezza.
23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו	23 Tutte queste malignità vengono dall'interno e contaminano l'uomo».
24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר	24 Partito di là, se n'andò verso i confini di Tiro e Sidone; ed entrato in una casa, desiderava che nessuno lo sapesse; ma non potè restarvi nascosto.
25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו	25 Perciò una donna, la cui figliuola aveva uno spirito immondo appena ebbe udito parlare di Gesù, entrò e gli si prostrò ai piedi.
26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה	26 La donna, pagana, Sirofenicia di nazione lo pregava di scacciare il demonio dalla sua figliuola.
27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	27 Ma Gesù le disse: «Lascia che prima sian saziati i figliuoli, perchè non è buona cosa prendere loro il pane e gettarlo ai cani».
28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים	28 «È vero, Signore», rispose ella «però anche i cagnolini sotto la tavola mangian le briciole dei figliuoli».
29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך	29 E Gesù a lei: «Per quanto hai detto, va'; il demonio è uscito da tua figlia».
30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה	30 Tornata a casa sua, trovò la fanciulla coricata sul letto, liberata dal demonio.
31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים	31 Partito di nuovo dai confini di Tiro, tornò per la via di Sidone, verso il mare di Galilea, e traversando il territorio della Decapoli,
32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו	32 gli menaron innanzi un uomo sordo e muto, supplicandolo di imporgli le mani.
33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו	33 Egli, trattolo in disparte, lungi dalla folla, gli mise le dita negli orecchi e con lo sputo gli toccò la lingua;
34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח	34 poi, levati gli occhi al cielo, sospirò e disse: «Effetha!», che vuol dire: «Apriti!».
35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה	35 E subito gli si aprirono gli orecchi e si sciolse il nodo della lingua e parlava speditamente.
36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז	36 Gesù ordinò loro di non parlare ad alcuno; ma più egli lo proibiva, più essi lo divulgavano
37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים	37 e l'ammiravano ripetendo: «Egli ha fatto bene ogni cosa: fa udire i sordi e fa parlare i muti».