Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 7

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים	1 Now when the Pharisees with some scribes who had come from Jerusalem gathered around him,
2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם	2 they observed that some of his disciples ate their meals with unclean, that is, unwashed, hands.
3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים	3 (For the Pharisees and, in fact, all Jews, do not eat without carefully washing their hands, keeping the tradition of the elders.
4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות	4 And on coming from the marketplace they do not eat without purifying themselves. And there are many other things that they have traditionally observed, the purification of cups and jugs and kettles (and beds).)
5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים	5 So the Pharisees and scribes questioned him, "Why do your disciples not follow the tradition of the elders but instead eat a meal with unclean hands?"
6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	6 He responded, "Well did Isaiah prophesy about you hypocrites, as it is written: 'This people honors me with their lips, but their hearts are far from me;
7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים	7 In vain do they worship me, teaching as doctrines human precepts.'
8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים	8 You disregard God's commandment but cling to human tradition."
9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם	9 He went on to say, "How well you have set aside the commandment of God in order to uphold your tradition!
10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת	10 For Moses said, 'Honor your father and your mother,' and 'Whoever curses father or mother shall die.'
11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי	11 Yet you say, 'If a person says to father or mother, "Any support you might have had from me is qorban"' (meaning, dedicated to God),
12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו	12 you allow him to do nothing more for his father or mother.
13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים	13 You nullify the word of God in favor of your tradition that you have handed on. And you do many such things."
14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו	14 He summoned the crowd again and said to them, "Hear me, all of you, and understand.
15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם	15 Nothing that enters one from outside can defile that person; but the things that come out from within are what defile."
16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע	16 )
17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל	17 When he got home away from the crowd his disciples questioned him about the parable.
18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו	18 He said to them, "Are even you likewise without understanding? Do you not realize that everything that goes into a person from outside cannot defile,
19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל	19 since it enters not the heart but the stomach and passes out into the latrine?" (Thus he declared all foods clean.)
20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם	20 "But what comes out of a person, that is what defiles.
21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות	21 From within people, from their hearts, come evil thoughts, unchastity, theft, murder,
22 ]22-12[	22 adultery, greed, malice, deceit, licentiousness, envy, blasphemy, arrogance, folly.
23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו	23 All these evils come from within and they defile."
24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר	24 From that place he went off to the district of Tyre. He entered a house and wanted no one to know about it, but he could not escape notice.
25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו	25 Soon a woman whose daughter had an unclean spirit heard about him. She came and fell at his feet.
26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה	26 The woman was a Greek, a Syrophoenician by birth, and she begged him to drive the demon out of her daughter.
27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים	27 He said to her, "Let the children be fed first. For it is not right to take the food of the children and throw it to the dogs."
28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים	28 She replied and said to him, "Lord, even the dogs under the table eat the children's scraps."
29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך	29 Then he said to her, "For saying this, you may go. The demon has gone out of your daughter."
30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה	30 When the woman went home, she found the child lying in bed and the demon gone.
31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים	31 Again he left the district of Tyre and went by way of Sidon to the Sea of Galilee, into the district of the Decapolis.
32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו	32 And people brought to him a deaf man who had a speech impediment and begged him to lay his hand on him.
33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו	33 He took him off by himself away from the crowd. He put his finger into the man's ears and, spitting, touched his tongue;
34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח	34 then he looked up to heaven and groaned, and said to him, "Ephphatha!" (that is, "Be opened!")
35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה	35 And (immediately) the man's ears were opened, his speech impediment was removed, and he spoke plainly.
36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז	36 He ordered them not to tell anyone. But the more he ordered them not to, the more they proclaimed it.
37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים	37 They were exceedingly astonished and they said, "He has done all things well. He makes the deaf hear and (the) mute speak."